מכתב לגננת והכנת ג'לי בריא עם צבע מאכל טבעי. כיף לט''ו בשבט ולכל השנה.

גננת יקרה,

שמעתי שאת רוצה להכין ג'לי עם הילדים, ושמחתי מאוד.  נחמד וטעים, שילמדו להכין אתך חטיפים בריאים... ויביאו גם הביתה! (אני גם אוהבת ג'לי).

אבל אז עלה החשש שהילדים הולכים להשתמש בג'לי תעשייתי עם צבעי מאכל מלאכותיים, מלטודקסטרין, חומרי טעם וריח סינטטיים ועמילן מעובד (אלו רכיבים נפוצים בג'לי המוכן שמוכרים לנו בסופר).  לרוב יש בו גם חומרים משמרים. 

רציתי לספר לך על מחקר סאוטהמפטון, שהוכיח מדעית מה קורה לילדיםשנחשפים לחומרים אלו (משמרים, מריירים (משפרי טעם כגון מלטודקסטרין- שהוא לא רק ממתיק מלאכותי אלא גם פועל במוח כמו MSG, ואחרים) וצבעים – http://thetasteofasmile.blogspot.co.il/2015/10/blog-post_28.htmlבקיצור, שר''ץ).

הילדים האלו הופכים עצבניים יותר, תוקפניים יותר, מגלים סימנים של היפראקטיביות ומגלים סימנים של התנהגות היפראקטיבית וקושי להתרכז.  לכן,רציתי לבקש ממך שתשתמשי באחד המתכונים הפשוטים של ג'לי טבעי, על בסיס אגר-אגר או ג'לטין טבעי, שקיימים. גם צירפתי אחד בסוף המכתב הזה.

המחקר של אוניברסיטת סאוטהמפטון[i] התמקד בילדים בני 3 ובילדים בני 8-9, ופורסם יחד עם מסקנותיו (התנהגות היפראקטיבית אצל ילדים שלא מאובחנים כהיפראקטיביים בעקבות מנה "רגילה לילד מערבי" של שר''ץ) בעיתון The Lancet, שהוא אחד העיתונים הרפואיים המוערכים בעולם, אם לא הראשון ביניהם.  ישנם עוד מחקרים, שמראים שאסתמה "כרונית", טיקים, קושי להיגמל מטיטול, התקפי זעם וחריקות שיניים, נעלמים כשחומרי השר''ץ מוצאים מהתפריט.

אבל את גננת ואני אמא, ורציתי גם להמחיש לך איך הבן שלי וילדים אחרים מגיבים, דרך סיפורים שלוקטו בדפי האינטרנט ובפורומים של הורים. יש המון סיפורים (אתרגם כמה מהם ואביא לכם), וסרט אחד שאני מזמינה אותך לראות. הוא מתאר איך באנגליה חילקו באקראי ילדי בית ספר בני 5-9 ל2 קבוצות, לקבוצה אחת נתנו אוכל "של מסיבות (ממתקים, חטיפים,סודה-צבעוני, מתוק, מלא בשר''ץ). לקבוצה השנייה נתנו חומוס, ירקות, פיתות ותפוחים. לאחר מכן ערכו תצפית על הילדים :

בקבוצה הרגילה לא נרשמה אף תקרית של "רוע לב" או התנכלות. בקבוצה שאכלה את השר'ץ: 69 התנכלויות.

תקריות תקיפה ואלימות פיזית: 8 אירועים נגד 63.

התנהגות היפראקטיבית (מקוטלגת על ידי אנשי מקצוע מומחים): 30 אירועים נגד 163.

לאחר מכן נתנו משימות פשוטות לבצע. הקבוצה של ה"שר''ץ" תפקדה יותר לאט, ופחות טוב, ב48% אחוזים. זה המון!

וזה רק מפעם אחת... תחשבי על האפקט המצטבר של חומרים אלו לאורך זמן, ותעשי מה שבחרתי אותך לעשות, כי אני סומכת עלייך עם היקר לי מכל: תשמרי בבקשה על הילדה שלי, שלא תאכל את השר''ץ הזה.  אנחנו בבית מנסים לחנך להימנע מאוכל זבל, אבל הילדה אתך רוב היום. כל כך הרבה תלוי בך.

כולנו רוצים לילדים שלנו ילדות מתוקה, ומלאה בצבעים שמחים. זה אפשרי, ויכול להיות כיף.

חבר נתן לה M & M צהוב במסעדה פעם אחת, ובתוך דקות היא הפכה משמחה ורגועה לצרחות, בעיטות, התפרצות זעם גדולה אחת. הייתי צריך לקחת אותה בכוח, ידיים והרגליים מעופפות, מהמסעדה. חשבתי הסוכר השפיע עליה, אבל היא הייתה בסדר גמור לאחר אכילת דברים ממותקים בעבר ...
הקיץ הזה( שהילדה התחילה לאכול ממתקים וגלידות עם צבעי מאכל) היה כל כך קשה. הילדה שלנו הרגועה, הסבירה, התחילה בהתפרצויות רגשיות , בטריקת דלתות, יריקות, בעיטות, צרחות, בלזרוק דברים עלינו, אמרה דברים נורא מרושעים, החלה "מתפרקת"  מתקלות זעירות,, מתעלמת מאתנו, לא סייהמ את המטלות שלה, אפילו "נַהמה" בכעס. לא יכולנו להתווכח עימה יותר."Why I’m Over This Rainbow: Our Food Coloring Sensitivity Story

רעיון ליצירת ג'לי בצבעים טבעיים:

מתכון לג'לי טבעי, טבעוני (אם משתמשים באגר אגר) ומהיר:

מה צריכים:

חצי ליטר נוזל לבחירה: (מים מומתקים ב- 4 כפות סוכר, או 100 מ''ל תרכיז מיץ תפוחים או תפוזים, או סירופ מקופסת אגסים או אפרסקים משומרים, משלימים מים לסה''כ 1/2 ליטר), או פשוט חצי ליטר מיץ פירות טבעי (זהירות, כל מיצי הפירות עשירים בסליצילטים)

כפית מיץ לימון או 1/4 כפית מלח לימון  (אז אפשר להמתיק קצת יותר)

4 עד 8 גרם אבקת אגר-אגר או ג'לטין. 4 גרם יניבו מרקם של ג'לי לאכול בכפית מתוך כוסית, מ8 גרם אפשר ליצור ממש דובונים ונחשי גלי.

מה עושים:

מביאים לרתיחה וממשיכים לערבב כשתי דקות אחרי הרתיחה, יש לדאוג שכל האבקה (או הדף אם משתמשים בדפים) מומסים. אם מישהו רגיש לסולפיטים (יש בהרבה מוצרי ג'לטין) ממשיכים לבשל ל12-15 דקות, אבל אז צריך להשלים את כמות הנוזלים בחזרה.

שופכים לתבנית שטוחה (מומלץ להגיע לגובה של כ2-1 ס''מ) או לתבנית שקעים, אפשר בצורת דובונים או כל צורה אחת שתתאים לכם.  מי שהשתמש ב4 גרם ישפוך לכוסיות או מעל סלט פירות מוכן ואז נוצר מין טרייפל נורא נחמד.

המשקיענים יוסיפו בתבנית חתיכות פירות חתוכים.

לפוצץ את הבועות שנוצרו עם מזלג\סכין, ולקרר במקרר עד ש"נתפס" טוב. אם משתמשים בכוסיות אפשר להוריד את כמות האבקה ל2-3 גרם, ויוצא יותר  במרקם של "מעדן"...

אם רוצים אפשר לצבוע בצבעי מאכל טבעיים... זה הופך להיות גם שיעור מדעים!

איך נצבע?

איך לייצר צבעי מאכל ביתיים-

מתחילים עם קמצוץ קטן או כמה טיפות של צבע: כי...

זהירות, בכמות גדולה גם טעם הפרי\ירק מורגש, לכן עדיף ללכת על צבעוניות עדינה של פסטלים...

אָדוֹם:
• מיץ סלק טהור
• אבקת סלק
• מיץ רימונים טהור
וָרוֹד:
• מיץ סלק טהור
• מיץ חמוציות טהור
• מיץ פטל טהור

כָּתוֹם:
• מיץ גזר טהור
• כורכום
•פַּפּרִיקָה

צָהוֹב:
• כורכום
•זְעַפרָן

יָרוֹק:
• כלורופיל נוזלי
• אבקת Matcha (בחנויות הטבע)
• מיץ פטרוזיליה
• מיץ עשב חיטה
• מיץ תרד

כָּחוֹל:

• מיץ כרוב אדום מעורבב עם קצת סודה לשתייה (כחול בהיר)

סָגוֹל:
• תרכיז רימונים
• מיץ ענבים סגול, מרוכז

חוּם:
•אבקת קקאו
• גרגרי קפה נמס (לילדים אפשר נטול)
•תה שחור (רגיל) חזק מאוד

•קינמון

•אבקת חרובים

·         שָׁחוֹר:
• אבקת קקאו שחורה
• אבקת פחם פעילה (בחנויות הטבע .כן, זה בטוח לאכול ואפילו מועיל!)

בתיאבון, ובריאות שלמה

אולי יעניין אותך גם:

על סתגלנות, אהבה ו ודימיון מודרך. וגם - הצחוק הגדול של היום, ומתכון ל"מרק עוף" בית. וגם מתכון אסור, אבל כל כך טעים שמותר להתגעגע

כמה סרטים וחשבון פשוט

דף מידע- אמינים

על קצה המזלג- איך אנחנו מגיבים לאוכל שלנו (וממה יש להיזהר).

---

[i] http://www.southampton.ac.uk/psychology/research/impact/food_additives.page#publications

http://www.iatp.org/files/421_2_105204.pdf

“Food Coloring: A Rainbow Of Risks” – Comprehensive results of studies, compiled by the Center for Science in the Public Interest (CSPI):

http://cspinet.org/new/pdf/food-dyes-rainbow-of-risks.pdf

Studies on red, yellow, blue and mixed dyes, with a shocking image of longterm damage to a human colon:

http://www.diet-studies.com/

קציצות עדשים כתומות- חטיף בריא שהוא ארוחה

קציצות עדשים כתומות- מחייך 1- מותרות במהלך חודש הניקוי

טבעוני, ללא גלוטן, מחייך, ללא לקטוז, פרווה

אחד הקשיים הראשוניים בחודש הניקוי הוא הצורך, עדיין, לשים על השולחן כל ערב ארוחה מזמינה ומזינה.

שאריות העוף משבת יצאו מהמגוון, אלא אם כן הקפאתם חלק מהתבשיל מייד לאחר הבישול ואתם מגישים אותו תוך שלושה ימים... אבל זה לא תמיד מבטיח הצלחה. אצלנו למשל הרגישות לאמינים היא כזו שלא שווה להמר בן כמה העוף היה טרם הבישול, ופשוט עדיף לבשל כל יום.אני ,שדגלתי בבישול פעם בחודש (יש טרנד כזה בארה''ב, עם המון אתרי אינטרנט עשירים בטיפים ושיטות) עברתי לבשל כמויות קטנות, לצריכה מידית .

גם הפיצות (תוצרת בית או לא) הפכו זכרון נעים אך רחוק, כמו גם כל הדברים ברוטב העגבניות...

אבל הם עדיין רעבים, ואנו עדיין צריכים לספק להם אוכל מעניין שלא ירגיש כמו עונש על זה שהם רגישים.

קציצות אלו טובות הן לארוחת הערב והן לסנדוויץ' למחרת לבית הספר, אך גדולתן העיקרית פשוט בטעמן הממכר. עם עדשים כתומות הן יותר יפות ורכרוכיות, עם שחורות הן מקבלות גוון "בשרי" וכבד יותר... תחליטו. מכל מקום יצאתם טוב.

מה צריכים?

תערובת הירקות-

2 תפוחי אדמה לבנים, גדולים וקלופים , קצוצים וסחוטים.
2 כוסות עדשים כתומות או שחורות, טחונות.
(אני קוצצת הכל יחד בתוך מעבד המזון).

תערובת התיבול-לוף גדול גדול, או שני בינוניים, חתוך לטבעות, או חבילה גדולה של בצל ירוק קצוץ ,
2 כפות גדולות פסטו סלרי ביתי, או 3 מקלות סלרי קצוצים, וכ-10 אגוזי קשיו,

4 שיני שום,
(גם את כל זה אני קוצצת יחד בתוך מעבד המזון).

4 כפות שמן קנולה ,
2כפיות מלח,

אופציות:בטטות (במקום תפוחי אדמה) ושמן זית למי שכבר בדק שהוא בסדר עם סאליצילאטים.

קמצוץ של מלח לימון לתיבול( 1/8 כפית לא יותר, עד שאתם בטוחים שאתם אוהבים את זה),
חופן אגוזי קשיו, להוסיף לתערובת הירקות לפני הטחינה.
2 ביצים
200 גר' מוצרלה טריה (למי שלא רגיש ל-אמינים), מפוררת. (אבל אז זה לא טבעוני יותר, וגם הופך חלבי),

פרוסה אחת דקיקה של פלפל חריף מאוד (פלפל מכיל המון סאליצילאטים. אבל, בפלפל חריף מאוד מאוד ישנו חומר אחר, הקפסאיסין, שמנטרל אותם.

2 עד 4 כפות מירפואה (מתכון)

מה עושים?

וחנים במעבד מזון את תערובת התיבול, ומטגנים כ6-7 דקות על אש בינונית תוך ערבוב תמידי. הלוף צריך להפוך שקוף-בוהק ולהריח טוב.
טוחנים במעבד מזון את תערובת הירקות, מוסיפים לתיבול במחבת ומטגנים כ6-7דקות על אש גבוהה תוך ערבוב תמידי. ממליחים ומתקנים תיבול.

יוצרים קציצות בידיים רטובות. מי שרוצה להוסיף ביצים- זה הזמן.
אופים 20-30 דקות או עד שמשחים קלות, על נייר אפיה משומן, בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות.

מעולה עם סלט חסה או סלרי, או במזג אוויר קר על מצע של קינואה חמה, או ליד שעועית ירוקה , או כרוב ניצנים באגסים... מכל מקום השמויונז המחייך המיוחד (שהוא גם מופחת שומן ולא משתמש בביצים נאות) מוסיף המון כיף, (וקלוריות).

בתיאבון!

אולי יעניין אתכם גם:

מה זה בכלל מזון מחייך, ולנה שווה לי לדעת?

אולי איזה עוגיית חמאת קשיו מדהימה ללא גלוטן לקינוח?

דף מידע: אמינים. למה הילד לפעמים מתנהג כאילו בוא שונא אותי? ואם כבר יש לכם את הבעיה הזו, אז תקראו גם על ההרפתקה שלי בסופר...



אהבתם? החכמתם? זיהיתם? תשתפו עם חברים!

על סתגלנות, אהבה ודימיון מודרך. וגם - הצחוק הגדול של היום, ומתכון ל"מרק עוף" בית. וגם מתכון אסור, אבל כל כך טעים שמותר להתגעגע.

                                                       

 מתוך הבלוג notyourmommaskitchen.wordpress.com
(אני קוראת מתכונים כמו שאני קוראת מדע בדיוני. אני מגיעה לסוף וחושבת... טוב. זה לא הולך לקרות (בעולם האמיתי)".

                     BUT I CAN MAKE IT BETTER!

("אבל אעשה משהו יותר טוב!"החזון של הבלוג הזה)

נפלתי על התמונה הזו הבוקר, לחלוטין במקרה, ופרצתי בצחוק.  נהגתי להגיד את זה כשהייתי צעירה,חטובה ומאוהבת בספרי בישול... אבל הבעיה העיקרית שלי היתה  קלוריות.  היום, כשרוב זמני הפנוי מוקדש ל"גיור" של מתכונים טעימים למתכונים מחייכים וטעימים לא פחות... זה כמעט הפך לפזמון חיי.

בשלן "מחייך" הופך לסוג של גאון מתוסכל. ומחולל  ניסים. וגאה ומורווח עד אין סוף.

למה מתוסכל? אם כבר התחלתם, לא צריך להסביר.  90% מהדברים ש"עושים את האוכל טעים" מחוץ לתחום, לפחות בתקופת הניקוי הראשונית. פעם כשלא ידעתי מה לבשל, או סתם רציתי החזר השקעה בטוח,  חזרתי למתכון הצלי האהוב עליי:

צלי הבקר המנצח שאף פעם לא מאכזב. המתכון האבוד - והבריא-  שלא הולך לקרות בעולם המטבח האמיתי בעתיד הנראה לעין.  (הוא עשיר גם באמינים, גם בסליצילאים, וגם בגלוטמטים טבעיים... טעים להפליא, אמרתי)

רכיבים:
  ראש שום (או יותר, לפי הטעם האישי)
שמן זית
פפריקות: פפריקה מתוקה, חריפה, ומעושנת - כ2 כפיות סה''כ
קינמון- 1/3 כפית
כמון - 1/2 כפית. אני שמה 2 כפיות שלמות ולא חצי, אבל אני מתה על כמון. שחקו והחליטו לבד.
כמה פרוסות של פלפל חריף, גם עניין של טעם אישי. כשיש לי פפריקה חריפה טובה אני בד'כ מוותרת על הפלפל.
בצל לבן חריף פרוס-(זה שמוציא דמעות בקילוף) 1 ק''ג
צלי בקר לבישול ארוך-  בערך 2 ק''ג.  אני אוהבת 2 נתחים של "מספר 6" או מספר 8.. גם 5 בסדר.
750 מ''ל יין אדום חזק עם אישיות. אני לא נכנסת לוויכוח אם מותר או לא להשתמש ביין לא הכי משובח לבישולים.  אישי הצבר פעם בצעירותו רצה להרשים איזושהי צרפתייה, ומאז נהיה סנוב של יינות. בשביל לפנק אותו השתמשתי במרלו מייקב טורא ...  בימי הולדת (אבל  קצרתי מחמאות גם עם יין שנקנה כמבצע קופה של הסופר ב25 ש''ח)
2-3  ראשי שומר.
קופסת עגבניות מקולפות גדולה, או קילו אגבניות חצויות.

אופציונאלי- חופן (או 5) פטריות יער
תפוחי אדמה חתוכים וקלופים להכניס לסלו קוקר

בשמן זית מטגנים קלות הרבה שיני שום, כמון, פפריקה מתוקה וחריפה, קצת קינמון ופרוסה דקה או שתיים של פלפל חריף. כשהריח משגע, (זה קורה כשליש שנייה לפני שהכול הופך גרגירים חרוכים ומסריחים שחייבים להעיף לפח),  זורקים בפנים כקילו של בצל פרוס. מטגנים בערך 10 דקות, מעברירים לסיר בישול איטי. ממליחים מפלפלים במידה.

בסיר הראשון מטגנים מכל צדדים צלי בקר "לבישול איטי". המהדרין משרים את הבשר ביין קודם, ומעסים אותו קודם באותם תבלינים שטינגו.  אחרי שהבשר השחים מכל צדדיו מוסיפים גם אותו לסלו קוקר, את המיצים וה"טעים" שנדבקו במחבת שוטפים בעזרת 2 כוסות יין  (DEGLAZE,) שגם אותו מוסיפים לסלו קוקר  עם כמה ראשי שומר חתוכים לשלושה, וקופסת עגבניות משומרות. חופן פתריות יער, עם יש בבית. מכסים, ועושים משהו אחר לפחות 6 שעות עד שמגיעים האורחים וקוצרים מחמאות.

אז זהו. נגמר. המתכון הזה  אמנם לא מכיל אף אחד מחומרי השר''ץ הארורים (הסולפיטים, חומר המשמר של היין,  נעלמים לאחר 15 דקות החתחה), אבל הוא כל כך עשיר בסאליצילאטים, גלוטמאטים ואמינים (אותם חומרים שהם בריאים כשלעצמם אך גורמים תבוגות לחלקנו), שהוא בהחלט לא הולך לקרות במטבחנו בעתיד הקרוב.  אם עוד לא התחלתם את השיטה המלאה, או שכבר סיימתם את השלב הקשה, ונוכחתם שלמזלכם אתם לא מגיבים לאף אחת מלשושת הקטגוריות של המגרים הטבעיים ... אשריכם.  תלכו על זה ותחשבו עלינו תוך כדי נגיסות וזמזומי אושר.  עם תפוחי אדמה מעוכים זה בכלל תענוג.

טוב נסחפתי.

 רציתי לדבר על התחליפים המחייכים של הרכיבים האסורים השכיחים ביותר. 

החדשות הרעות:

• לא את הכל אפשר להתאים (הצלי למעלה למשל... או, הצלי),
• לרוב הטעם לא יוצא ב-ד-י-ו-ק אותו דבר,
• לא חוסכים במלח וסוכר, שגם הם לא חברים של בריאותנו.

החדשות הטובות:

• כן אפשר "לגייר" המון מתכונים, והם באמת טעימים. אורח שלא יודע, לא ירגיש שהמזון שלכם "מוגבל".
• חוסכים המון  כסף בסופר -קונים  אמנם רק מוצרים משובחים, הרבה פחות סוגים של אוכל, ואת מה שמותר הופכים לכל מיני דברים שונים. יוצא, שגם זורקים הרבה פחות.
• ככלל ככל שמוצר ארוז ומעובד, מחיר המזון -האמיתי- שבו מאמיר- על "חטיף גרנולה" ארוז, משלמים על סוכר ושיבולת שועל מחיר לקילו כאילו קניתם סטייק אנגוס טרי.
• אחרי שהשתלטתם על כמה טריקים, ש-ו-ם דבר במטבח לעולם לא נראה מפחיד. אני מלכת המדבר המטבח שאי אפשר לעמוד בפניה!
• אתם יודעים בוודאות שאתם עושים משהו טוב בשבילכם.

והכי הכי חשוב-

• אתם יכולים להינות מהאוכל. באמת. בלי לפחד מהתפרצויות זעם, בלי לפתוח את הכפתור של המכנס כשאף אחד לא מסתכל בגלל הנפיחות הפתאומית.  הילד לא יתחיל להשתולל ותוכלו להתרווח ולאכול בשקט. 

כמה החלפות פשוטות, והמתכון "הסודי" של השפים הצרפתיים לפני שהמציאו את אבקת מרק העוף (יקולל!).

אגב, לא להיסחף אחרי כל האבקות ה"אורגניות" וה"בריאות". בפוסט אחר אסביר איך כולן בעצם גורמות לייצור מוגבר של חומצה גלוטמית חופשית בגוף, ולתופעות קשות.

גבירותיי ורבותיי, הMIREPOIX: (מירפאוה)

קודם כל זה מתכון "מחוייך". המקור קורא לבצל לבן ולא לוף. מה לעשות, שדווקא בלוף ובצל ירוק אין סאליצילאטים. לכן התמונה כאן לא כל כך מייצגת.

 www.cbc.caמקור-

 

האמת? אני לא קוצצת כזה יפה, אלא זורקת את כל הירקות לתוך מעבד המזון.... ולכן אצלי זה נראה יותר ככה:


נקדים ונאמר- זה מתכון בסיס. שווה להכין אותו בכמות יחסית גדולה ולהקפיא קוביות בתבניות המחולקות של הקרחונים. אבל אם חשקה נפשכם בכמות קטנה-
שתי מנות של לוף/בצל ירות
מנה אחת של סלרי (אני אוהבת את העלים הירוקים וקצת שורש סלרי, אך גם מקלות הסלרי עובדות, אם כי פחות ריחניות כאן)
מנה של גזר. עם הגזר אפשר לשחק בין 1/2 מנה (כי בכל זאת, סאליצילאטים), למנה וחצי. אם פחות ממנה יותר נעים להוסיף על כל "כוס" של מנה כפית סוכר או סירופ מוזהב.

אז מה צריכים ?

2 לופים גדולים או כ12 בצלים ירוקים (כ3 כוסות קצוץ)
זר סלרי יפה, או שורש סלרי מקולף וחצי מהעלים שלו  (כ1.5 כוס קצוץ)
בין 3/4 כוס ל2 כוסות גזר קצוץ (אם פחות מכוס, על להוסיף סוכר או סירופ מוזהב).
שמן קנולה
מלח
** המרכיב הסודי שלא חלק מהמירפואה המקורי- 2 שיני שום או קמצוץ זעפרן)

אז מה עושים ?

מטגנים את הכל עד שממש ממש בא לכם לאכול את זה. התערובית מצטמקת, נהיית שקופה למחצה (חלקי הלוף הלבנים) ובוהקת מהשמן מכל צדדי הירקות, אם הוספתם סוכר הוא מתחיל להתקרמל, אם יש מספיק גזר הסוכר שלהם מתחיל להתקרמל. כל פעם שהשמן מתייבש מוסיפים כ2 כפות מים לתערובת (למי שבכל זאת חוסך קלוריות, אחרת תרוצו עם השמן)... לבסוף מוסיפים כ2 כפיות מלח וקמצוץ הזעפרן מושרה במים, נותנים עוד 2 דקות בסיר, טועמים ומוסיפים אם צריך מלח.

משתמשים כבסיס לציר ירקות (רק להוסיף מים), או כקוביות תיבול מוכנות. לפעמים לחלק אני מוסיפה גם שום קצוץ, ואז זה ממש הופך לקוביית "קנור" מוכנה.

כ1/2 כוס מהתערובת במי בישול של הקינואה יניבו מנה טעימה, מחייכת ופשוטה להכנה. משדרגים אותה בקצת סירופ מוזהב או רוטב סמויה, ותמיד אפשר לפזר מעל קשיו מתוק חמוץ...

בתיאבון.

לא זה לא חומוס!

לפעמים קצת נמאס מחומוס.

 

לפעמים הסנדוויץ צריך איזשהו חידוש, טוויסט כזה שפתאום יתחשק לך לאכול מתוך כיף בפה ולא רק כי היה צלצול.

אם נוסיף לכך שלמי שבלוטת התריס שלו רגישה, ועוד יותר במקרה של מחלה אוטו אימונית, מומלץ להגביל את כמות החומוס הנצרכת, הממרח שלהלן נראה עוד יותר אטרקטיבי.

 

תשחקו עם כמות מלח הלימון ופלפל החריף (פלפל חריך מכיל אמנם סאליצילאטים, אך גם קפסאיסין, שהוא חומר שתופס את הרצפטורים של הסאליצילאטים בגוף. ההסבר המדעי והארוך כאן, אם די לומר שאפשר לצרוך מאכל חריף מאוד עד פעם  בשבוע לאחר השלב הראשון של הניקוי, ולראות את התוצאות.

 

מלח לימון בכמויות גדולות גורם לשחרור גלוטמאטים בגוף, ועל כן מומלץ לא להגזים. לימון עשיר מאוד גם בסאליצילאטים גם באמינים, חכו עוד קצת.

 

הממרה כאן מעולה בסנדוויץ (עם לחם נטול חומרים משמרים), נטול גלוטן וסוכר, טבעוני, טעים ומתאים גם כ"דיפ" לטבילת סלרי, חסה קריספית, קרקרים מחייכים, ועוד ועוד...

 

הוא מזכיר קצת את הREFRIED BEANS המקסיקאני, ואפשר לרפד בו טורטייה חמה, להוסיף חסה ורצועות עוף על הגריל, קצת כמויונז ביתי  אן רוטב שום חריף , רצועות גזר ומלפפון דקות (סאליצילאטים) נבטים סיניים, טבעות לוף גדול מטוגנות ומומלחות, ולהרגיש טקס-מקס אמיתי.  על טקילה אני לא יודעת...

 

בתאבון!

מטבל שעועית לבנה או אדומה

 

 

• 2 כפות שמן קנולה או חמניות
• 1-2 בצל ירוק, קצוץ דק
• 4 שיני שום, טחונים
• 1 צלע סלרי, קצוץ
• 1 קמצוץ מלח
• 1 קופסת שעועית לבנה או אדומה (ל-א פול) במים, או כוס וחצי שעועית מבושלת בהרבה מים עם קצת מלח וקצת סודה לשתיה
• 1 כף סירופ מייפל או סוכר חום
• שפריץ של טבסקו או קורט פלפל חריף מאוד לפי הטעם
• חומצת לימון 1/4 כפית

במחבת קטנה, לחמם את השמן, את הסלרי ואת הבצל והשום במשך 4-5 דקות, עד שהם רכים. 

להוסיף את המלח והטבסקו לבשל עוד דקה, להוסיף את השעועית ולחמם אותו.

 

מוסיף את סירופ מייפל וחומצת לימון ומסירים מהאש. שימוש במועך תפוחי אדמה, מועך את השעועית היטב, או פירה במעבד מזון או בבלנדר. מגניב ומגיש עם צ'יפס טורטייה, קרקרים או ירקות "מחייך". אם אתה אוהב, במקרר ולאכול למחרת זה אפילו יותר טוב ככה. עושה על 2 כוסות.

גלידת וניל ומייפל, וסירופ מוזהב

אני עומדת לגמרי מאחורי השם "טעם של חיוך".

 

לא רק שהאוכל טעים, אלא שהשלווה הנפשית והריפוי הניסי כביכול מכל הצרות שגורמים הכימיקאלים משרה חיוך אמיתי על כל חיינו.

 

ועדיין. בחודש הראשון בכיתי כמעט כל יום, מרוב קושי ללמוד את האוכל החדש הזה...

 

אז הנה שני מתכונים מנחמים במיוחד, כאלו שמעצם קיומם אפשר להבין שהגזרה לא נוראה כל כך, להיפך.  המתכון כה פשוע שלא צריך לא מכונת גלידה ולא בלנדר חזק במיוחד, אם כי זה בוודאי עוזר.

 

 

גלידת וניל טבעונית, ללא גלוטן, ללא לקטוז, ללא כל דבר רע (מלבד הסוכר שבסירופ הזהב אם בחרתם להשתמש בו).

 

מספר מנות:4

 

מרכיבים :

1 כוס אגוזי קשיו (לא קלוי)  מושרים במים לשעה (אלא אם כן יש לכם בלנדר עוצמתי במיוחד, כמו זה שהזמנתי אחרי הרבה התלבטויות)
 2 כוסות מים (או השלמה לנפח של 3 כוסות מים וקשיו יחד אם השריתם קודם)
 ¼ כוס סירופ מייפל (הכי כהה הכי טוב) או סירופ מוזהב, או מיקס של שניהם לכדי רבע כוס.

1 כף תמצית וניל

 קמצוץ מלח ים

 

הוראות :

 

.לערבב את הכל