מכתב לגננת והכנת ג'לי בריא עם צבע מאכל טבעי. כיף לט''ו בשבט ולכל השנה.

גננת יקרה,

שמעתי שאת רוצה להכין ג'לי עם הילדים, ושמחתי מאוד.  נחמד וטעים, שילמדו להכין אתך חטיפים בריאים... ויביאו גם הביתה! (אני גם אוהבת ג'לי).

אבל אז עלה החשש שהילדים הולכים להשתמש בג'לי תעשייתי עם צבעי מאכל מלאכותיים, מלטודקסטרין, חומרי טעם וריח סינטטיים ועמילן מעובד (אלו רכיבים נפוצים בג'לי המוכן שמוכרים לנו בסופר).  לרוב יש בו גם חומרים משמרים. 

רציתי לספר לך על מחקר סאוטהמפטון, שהוכיח מדעית מה קורה לילדיםשנחשפים לחומרים אלו (משמרים, מריירים (משפרי טעם כגון מלטודקסטרין- שהוא לא רק ממתיק מלאכותי אלא גם פועל במוח כמו MSG, ואחרים) וצבעים – http://thetasteofasmile.blogspot.co.il/2015/10/blog-post_28.htmlבקיצור, שר''ץ).

הילדים האלו הופכים עצבניים יותר, תוקפניים יותר, מגלים סימנים של היפראקטיביות ומגלים סימנים של התנהגות היפראקטיבית וקושי להתרכז.  לכן,רציתי לבקש ממך שתשתמשי באחד המתכונים הפשוטים של ג'לי טבעי, על בסיס אגר-אגר או ג'לטין טבעי, שקיימים. גם צירפתי אחד בסוף המכתב הזה.

המחקר של אוניברסיטת סאוטהמפטון[i] התמקד בילדים בני 3 ובילדים בני 8-9, ופורסם יחד עם מסקנותיו (התנהגות היפראקטיבית אצל ילדים שלא מאובחנים כהיפראקטיביים בעקבות מנה "רגילה לילד מערבי" של שר''ץ) בעיתון The Lancet, שהוא אחד העיתונים הרפואיים המוערכים בעולם, אם לא הראשון ביניהם.  ישנם עוד מחקרים, שמראים שאסתמה "כרונית", טיקים, קושי להיגמל מטיטול, התקפי זעם וחריקות שיניים, נעלמים כשחומרי השר''ץ מוצאים מהתפריט.

אבל את גננת ואני אמא, ורציתי גם להמחיש לך איך הבן שלי וילדים אחרים מגיבים, דרך סיפורים שלוקטו בדפי האינטרנט ובפורומים של הורים. יש המון סיפורים (אתרגם כמה מהם ואביא לכם), וסרט אחד שאני מזמינה אותך לראות. הוא מתאר איך באנגליה חילקו באקראי ילדי בית ספר בני 5-9 ל2 קבוצות, לקבוצה אחת נתנו אוכל "של מסיבות (ממתקים, חטיפים,סודה-צבעוני, מתוק, מלא בשר''ץ). לקבוצה השנייה נתנו חומוס, ירקות, פיתות ותפוחים. לאחר מכן ערכו תצפית על הילדים :

בקבוצה הרגילה לא נרשמה אף תקרית של "רוע לב" או התנכלות. בקבוצה שאכלה את השר'ץ: 69 התנכלויות.

תקריות תקיפה ואלימות פיזית: 8 אירועים נגד 63.

התנהגות היפראקטיבית (מקוטלגת על ידי אנשי מקצוע מומחים): 30 אירועים נגד 163.

לאחר מכן נתנו משימות פשוטות לבצע. הקבוצה של ה"שר''ץ" תפקדה יותר לאט, ופחות טוב, ב48% אחוזים. זה המון!

וזה רק מפעם אחת... תחשבי על האפקט המצטבר של חומרים אלו לאורך זמן, ותעשי מה שבחרתי אותך לעשות, כי אני סומכת עלייך עם היקר לי מכל: תשמרי בבקשה על הילדה שלי, שלא תאכל את השר''ץ הזה.  אנחנו בבית מנסים לחנך להימנע מאוכל זבל, אבל הילדה אתך רוב היום. כל כך הרבה תלוי בך.

כולנו רוצים לילדים שלנו ילדות מתוקה, ומלאה בצבעים שמחים. זה אפשרי, ויכול להיות כיף.

חבר נתן לה M & M צהוב במסעדה פעם אחת, ובתוך דקות היא הפכה משמחה ורגועה לצרחות, בעיטות, התפרצות זעם גדולה אחת. הייתי צריך לקחת אותה בכוח, ידיים והרגליים מעופפות, מהמסעדה. חשבתי הסוכר השפיע עליה, אבל היא הייתה בסדר גמור לאחר אכילת דברים ממותקים בעבר ...
הקיץ הזה( שהילדה התחילה לאכול ממתקים וגלידות עם צבעי מאכל) היה כל כך קשה. הילדה שלנו הרגועה, הסבירה, התחילה בהתפרצויות רגשיות , בטריקת דלתות, יריקות, בעיטות, צרחות, בלזרוק דברים עלינו, אמרה דברים נורא מרושעים, החלה "מתפרקת"  מתקלות זעירות,, מתעלמת מאתנו, לא סייהמ את המטלות שלה, אפילו "נַהמה" בכעס. לא יכולנו להתווכח עימה יותר."Why I’m Over This Rainbow: Our Food Coloring Sensitivity Story

רעיון ליצירת ג'לי בצבעים טבעיים:

מתכון לג'לי טבעי, טבעוני (אם משתמשים באגר אגר) ומהיר:

מה צריכים:

חצי ליטר נוזל לבחירה: (מים מומתקים ב- 4 כפות סוכר, או 100 מ''ל תרכיז מיץ תפוחים או תפוזים, או סירופ מקופסת אגסים או אפרסקים משומרים, משלימים מים לסה''כ 1/2 ליטר), או פשוט חצי ליטר מיץ פירות טבעי (זהירות, כל מיצי הפירות עשירים בסליצילטים)

כפית מיץ לימון או 1/4 כפית מלח לימון  (אז אפשר להמתיק קצת יותר)

4 עד 8 גרם אבקת אגר-אגר או ג'לטין. 4 גרם יניבו מרקם של ג'לי לאכול בכפית מתוך כוסית, מ8 גרם אפשר ליצור ממש דובונים ונחשי גלי.

מה עושים:

מביאים לרתיחה וממשיכים לערבב כשתי דקות אחרי הרתיחה, יש לדאוג שכל האבקה (או הדף אם משתמשים בדפים) מומסים. אם מישהו רגיש לסולפיטים (יש בהרבה מוצרי ג'לטין) ממשיכים לבשל ל12-15 דקות, אבל אז צריך להשלים את כמות הנוזלים בחזרה.

שופכים לתבנית שטוחה (מומלץ להגיע לגובה של כ2-1 ס''מ) או לתבנית שקעים, אפשר בצורת דובונים או כל צורה אחת שתתאים לכם.  מי שהשתמש ב4 גרם ישפוך לכוסיות או מעל סלט פירות מוכן ואז נוצר מין טרייפל נורא נחמד.

המשקיענים יוסיפו בתבנית חתיכות פירות חתוכים.

לפוצץ את הבועות שנוצרו עם מזלג\סכין, ולקרר במקרר עד ש"נתפס" טוב. אם משתמשים בכוסיות אפשר להוריד את כמות האבקה ל2-3 גרם, ויוצא יותר  במרקם של "מעדן"...

אם רוצים אפשר לצבוע בצבעי מאכל טבעיים... זה הופך להיות גם שיעור מדעים!

איך נצבע?

איך לייצר צבעי מאכל ביתיים-

מתחילים עם קמצוץ קטן או כמה טיפות של צבע: כי...

זהירות, בכמות גדולה גם טעם הפרי\ירק מורגש, לכן עדיף ללכת על צבעוניות עדינה של פסטלים...

אָדוֹם:
• מיץ סלק טהור
• אבקת סלק
• מיץ רימונים טהור
וָרוֹד:
• מיץ סלק טהור
• מיץ חמוציות טהור
• מיץ פטל טהור

כָּתוֹם:
• מיץ גזר טהור
• כורכום
•פַּפּרִיקָה

צָהוֹב:
• כורכום
•זְעַפרָן

יָרוֹק:
• כלורופיל נוזלי
• אבקת Matcha (בחנויות הטבע)
• מיץ פטרוזיליה
• מיץ עשב חיטה
• מיץ תרד

כָּחוֹל:

• מיץ כרוב אדום מעורבב עם קצת סודה לשתייה (כחול בהיר)

סָגוֹל:
• תרכיז רימונים
• מיץ ענבים סגול, מרוכז

חוּם:
•אבקת קקאו
• גרגרי קפה נמס (לילדים אפשר נטול)
•תה שחור (רגיל) חזק מאוד

•קינמון

•אבקת חרובים

·         שָׁחוֹר:
• אבקת קקאו שחורה
• אבקת פחם פעילה (בחנויות הטבע .כן, זה בטוח לאכול ואפילו מועיל!)

בתיאבון, ובריאות שלמה

אולי יעניין אותך גם:

על סתגלנות, אהבה ו ודימיון מודרך. וגם - הצחוק הגדול של היום, ומתכון ל"מרק עוף" בית. וגם מתכון אסור, אבל כל כך טעים שמותר להתגעגע

כמה סרטים וחשבון פשוט

דף מידע- אמינים

על קצה המזלג- איך אנחנו מגיבים לאוכל שלנו (וממה יש להיזהר).

---

[i] http://www.southampton.ac.uk/psychology/research/impact/food_additives.page#publications

http://www.iatp.org/files/421_2_105204.pdf

“Food Coloring: A Rainbow Of Risks” – Comprehensive results of studies, compiled by the Center for Science in the Public Interest (CSPI):

http://cspinet.org/new/pdf/food-dyes-rainbow-of-risks.pdf

Studies on red, yellow, blue and mixed dyes, with a shocking image of longterm damage to a human colon:

http://www.diet-studies.com/

"סבון" לתינוק ולמי שרוצה לפנק את עצמו באמבטיה.(וגם תחליפי משחת שיניים, בזריזות)

הרבה הורים משקיעים מאמצים עילאיים לפקח ולהתאים את המאכלים של הילדים, אבל בד בבד מציפים אותם בהמון כימיקאלים דרך השמפו, המרכך, או משחת השיניים.  זה חבל, כי:

את הצבעים תוסיפו עם מגבות וצעצועים
 

1.      ממילא החומרים האלו כבר נקשרו לסרטן, בעיות נשימה, ADHD  ועוד כל מיני צרות,

2.      למי שהחליט לנסות את שיטת החיוכים, זה יכול לפגוע בהצלחת הניקוי ולגרור שבועות  של בכי ללא צורך,

3.      אם כבר להעמיס על המערכת, לא עדיף לאכול איזה פינוק טוב?

 

הבלוגרית ונסה ברדי (Vanessa Brady) כותבת, בבלוג שלה Http://www.triedandtrueblog.com/author/bumblev/

"קרמים עם המון תוספים או בשמים חזקים בדרך כלל גורמים לי [ולמשפחתי לסוג של תגובה אלרגית ]...זה מטורף אבל בזמן האחרון פשוט לשבת ליד מישהו שיש לו טון של בושם גורם לי לתגובה של גירוד. "

www.lavenderpondfarm.com - ההשראה שלי

הגברת ממשיכה ומרחיבה על הסכנות שבבישום יתר בסביבה, ומסבירה איך היא פיתחה סוג של סבון לבנה הפעוט על בסיס מתכון של מישהו אחר.

 המתכון שלה עשיר מדי בסליצילטים לטעמי (הילדים שלי השלימו את חודש הניקוי עם סבונים רגילים, אך היום כאמור, אני מעדיפה לתת להם קצת יותר סוגי אוכל במקום שמפו בריח קיווי, שממילא מלא בצבעים מלאכותיים מסוכנים), אז גם אני התחלתי לנסות.  התוצאה: "סבון", או יותר נכון "שקית אמבטיה" שגם מנקה את העור בעדינות, וגם מעולה להרגעת אדמומיות (תפרחת חיתולים, מישהו?), וגם מבשמת בעדינות רבה.   

כמו תמיד, הוספתי כמה אופציות למצבי הרוח האישיים שלכם, מתוך הכרה עמוקה בזכות של כל אחד מאתנו להתפנק במקלחת מבלי להרעיל את עצמו או את העולם.  

מה עם סליצילאטים בקמומיל ובשמן השקדים/הקוקוס, תשאלו אותי? אז ככה. אם אתם משתמשים בסבון או תכשיר "רגיל", מתכון זה מפחית את כמות הסליצילאטים והכימיקאלים מעוררי התגובות ב... נגיד 90%, למרות שלדעתי זה יותר.

חוץ מזה, הקמומיל סווגה ב1985 כמאוד נמוכה בסליצילאטים, ורק לפני כמה שנים "שודרגה" לגבוהה מאוד. אולי זה מראה על שינוי בזן הנפוץ? לא יודעה, אבל

 

"סבון" לתינוק ולמי שרוצה לפנק את עצמו באמבטיה.

מה צריכים? :

Source from en:wiki

- 4 כפות קמומיל מיובש- תנסו להשיג את הפרחים, או שפשוט תרוקנו תה קמומיל של ויסוצקי...
- 1/2 כוס שיבולת שועל (אפשר מהיר הכנה, אפשר אורגני, אפשר בלי גלוטן, אפשר הכל)
- 1 כף קורנפלור
- 2 כפיות שמן שקדים  או שמן קוקוס

אופציות:

 

          - 2 כפות לבנדר מיובש

-          להגדיל את שמן הקוקוס לחצי כוס

-          רבע כפית של מלח לימון או סודה לשתיה (לא יותר!!, ולא שניהם יחד!!) להבהרת העור ותחושת רעננות יחד עם פילינג יותר אקטיבי, אבל אז תכונות הרגעת העור, איך לאומר, הלכה פפייפן.

-          מוסיפים כף או חופן פרחי לבנדר יבשים (סליצילטים, אך ריח מעולה)

-          מוסיפים עד 5 טיפות של שמן נרולי (פרחי תפוז), איקליפטוס, לימון, ורדים, עץ התה... לפי חפץ ליבכם אבל היו מודעים לכמות הסליצילאטים שאתם מוסיפים. לעץ התה יש תכונות אנטיבקטריאליות (נגד חיידקים) חזקות. הוא גם בעל ריח חריף, וכמות סליצילאטים מעבר לגג.

-          עד 1/2 כוס ג'ל אלואה ורה טבעי (זה לא משהו שקונים. לוקחים צמח אלואה ורה, שוברים עלה/ענף ומקלפים, שומרים רק את הג'ל הלבנבן/ירקרק בפנים. יש לקחת בחשבון שאלואה ורה מאוווד עשיר בסליצילטים, ועל כן אצל אנשים רגישים הוא יגרום לשלל תגובות, לאחר ההקלה הראשונית של המגע עם העור...

מה עושים? 

1.       טוחנים את הקמומיל ואת שיבולת השועל במעבד מזון עד אבקתי.  אם משתמשים בשמן קוקוס מוצק ו/או באלואה ורה ו/או בלבנדר, מוסיפים גם אותם.

2.      בקערה בינונית, מערבבים את שאר החומרים כולל אלו שבאופציה.

3.       מאחסנים בצנצנת סגורה היטב. אם השתמשתם באלואה ורה קיבלתם סוג של ג'ל, ואפשר להשתמש בו כמו סבון אמבט רגיל. אם לא תקבלו סוג של אבקה או "חול".

4.      לאופציה של ה"חול" – המומלצת מאוד - בכל אמבטיה לוקחים עם כף או מצקת כשתי כפות של "הסבון" לתוך שקית אורגנזה, אם אתם במצב רוח מתפנק ואסתטי, או גרב דקה (ונקיה!) שאבדתם את בת הזוג שלה אם השעה שלוש לפנות בוקר והקטן צורח מכאבים בטוסיק. משתמשים ב"שקית הסבון" לשפשוף הגוף כמו לופה. לאזורים בהם לא רוצים לגעת עם השקית קצת לוחצים ומקבלים "מיץ סבון" על היד. לאמבטיה  מניחים את השקית בתחתית האמבטיה, משפריצים עליה מים מאוד חמים בהתחלה, ומשלימים את המילוי. משאירים עד הסוף ונהנים מכל הטוב של החומרים האלו שמתערבבים עם המים.

5.      הנוסחה הבסיסית משאירה עור רך ורענן, "קטיפתי" כזה, וריח עדין ונעים.

 

בקצרה בקצה כי זה נושא בוער וכואב (במיוחד התגובות למשחות האדומות): משחת שיניים?



פעם משלחות השיניים צמחו על העץ... (מקור- wikicomons)

עדיף פשוט עם שמן זית וסודה לשתייה, או רק סודה לשתיה או מלח פשוט (בעדינות!), או שמן קוקוס וסודה לשתיה... מי שרוצה להוסיף XYLITOL יכול גם (סליצילאטים), אפשר עם חמר bentonite.. . שני רופאי שיניים שאני מכירה משתמשים כל השנים בחימר, סודה ומנטה (אחד מהם), השני פשוט בסודה עם נגיעה ממש ממש רכה בשן.

מכל מקום ל-א לקנות משחות בצבעים ובריחות מוזרים ומנצנצים. פשוט לא.

איזה מוצר קוסמטיקה הייתם רוצים לקנות "מחייך"?

 

כמה סרטים וחשבון פשוט

שלשום בערוץ 2 מיקי חיימוביץ התחילה לשוחח על הסכנות הטמונות בחומרים משמרים וצבעי מאכל.  היא דיברה גם הרבה על סלמונלה בעופות, שקצת פחות מדאיגה אותי כי מספיק בבישול וניקוי קפדניים להתגבר עליהם.

 

 

היא ראיינה הרבה אנשים שרואים מה קורה... אבל כאילו אנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר?

יש כאן לינק התוכנית המלאה. אבל בהמשך הבלוג התחלה של רעינות מה כן אפשר לעשות, כדי להפסיק להרעיל את ילדינו ואת עצמנו.  הילדים שלנו הם הדור הראשון עם תוחלת חיים יותר נמוכה משל הוריו.... זה לא סביר.

 

 

אבל השינויים בהרכב הבשר בגלל המזון של העופות לא ניתנים לפתור כל כך בקלות.  (מסתבר שגם לסלומון נותנים "קמח בשר דגים" וצבע מאכל שיאכל ויקבל את הצבע הוורוד שסלמון פראי מקבל מאכילת קריל...)

 

סו דנגייט ואתר FEDUP הצליחו להרים תוך זמן קצר 5000 חתימות המבקשות להוריד את צבע האנאטו המסוכן ממוצר גלידה באוסטרליה.

בקיצור מתעוררת סוג של מודעות. עשיתי חשבון פשוט. אם בארץ נרים 5000 חתימות, יש סיכוי טוב שלפחות כמה יצרני מזון יחליטו להוריד את השר''ץ ממה שהם מוכרים לנו.

 

 

האם אתם מוכנים לכתוב ליצרני המזון?

 

על רגישות לגלוטמאטים וחומרי ריח, תעשיית ה"מזון הבריא", וחטיפי אנרגיה בריאים עם מתכון מנצח

כשבוע אחרי שהתחלנו את "חודש הניקוי" בביתנו, הלכתי לסופר . עם הילדים.

חטיף גרנולה וקינואה ביתי. לא חיכו שיתקרר מספיק לחתוך כמו שצריך...

לא נשמע דרמטי? רק למי שלא עבר את זה. כשמתחילים להבין מה מוכרים לנו בסופר (הרבה מוצרים, אבל מעט מאוד מזון ראוי לאוצרים שלנו) ומנסים בד בבד לקרוא את כל התוויות, להשוות אותן עם רשימות השר''ץ , רשימת שמות הכיסוי של החומצה הגלוטמית החופשית (MSG, מונודסודיום גלוטמט) וטבלאות הכימיקאלים הטבעיים, ולגמול את הילדים מהמזונות האהובים עד כה שפתאום גילינו שהם לא טובים להם... לא צריך שום אי רחוק להגיע לרמות הסטרס של "הישרדות". הסרט המפגר הזה שהם עונדים על המצח פתאום נראה כמו כלי מצויין לחנוק את יצרני המזון. 

בשלב הראשון של הניקוי, הילדים (ולרוב גם אנחנו) בקריז, ממש כמו של מסוממים בגמילה. הגוף הקטן והרגיש שלהם עובר תהליך דטוקסיפיקציה (ניקוי מרעלים) קשה מאוד, שגם אצל מבוגרים גורם לרגזנות וקשיים. מנגנוני המוח שלהם (עודף הסוכר, הMSG ושות' גורמים לתופעות של התמכרות אמתית ושינויים במנגנוני המוח, ממש כמו סיגריות) זועקים למנת הזבל שהורגלו אליהם...

אפילו כל מיני סוגים של "אוכל בריא" אסורים פתאום, אם כי באופן זמני. הילדים לא מבינים למה אמא התחרפנה ואוסרת עליהם עגבניות, בננות, תפוזים ותותים (שעד לפני שבוע היו בגדר מאכלים בריאים ומעודדים). ובנוסף הם חשים את המשבר שבדרך כלל עובר על ההורים בשלב הזה. יש להתכונן, הגמילה הראשונית מטלטלת (ומכאן החשיבות להתכונן עם המתכונים המחייכים והמפתים בבלוג הזה). 

וזה קשה אפילו אם אכלתם "בריא" קודם...  לא היינו משפחה של ג'נק פוד. פיצה אולי פעם בשבוע, בורקס פעם בחודש, נקניק בטיולים פעמיים בשנה. כל השאר? בריאים אנחנו!  אבל... מי ידע שצריך גם להישמר מה חומרים המשמרים בלחם המלא ובפירות היבשים, מן המלטודקסטרין בגרנולה, מצבעי האנאטו ואחרים בגבינה למריחה וביוגורט.... אפילו ברוטב העגבניות היקר וה"בוטיק" היו צבעי מאכל ומשמרים! ועל כמות הסוכר בדגני הבוקר בכלל חבל לדבר:

בקיצור- בהתחלה לפחות, אל תיקחו את הילדים לסופר. לי לא אמרו את זה, וגם ככה לא היה לי עם מי להשאיר את הקטנים. לכן יצא שא' אהובי, כל גופו הקטן נסער מהזבל שהאכלתי אותו עד כה, ועוד יותר מההתנתקות הפתאומית, נכנס לסופר.

יותר גרוע? נכנס ר-ע-ב לסופר. רעב מגביר את תופעות ההנתהגות, במיוחד אצל המגיבים לגלוטמטים (זה איכשהוא קשור להשתוללות רמות הסוכר בדם).  אסור שהילד יהיה רעב, ואסור שירגיש "בעונש"...
חיפשתי במה לפנק אותו (אנחנו בסופר! אלפי מוצרים מחכים רק לנו!)
למרות שכבר היה שש וקרוב לארוחת הערב.. אז חיפשתי משהו קטן וטעים לקנות לו, ככה שינשנש ויהיה רגוע עד החביתה-עם-שני-מקלות-סלרי-וגבינה-לבנה-ללא-חומר-משמר-. (אז זה עוד היה נדיר).

מה לקנות? דגני בוקר כאמור, OUT.  (אולי שלוה  בלי כלום היה פתרון טוב, אך לא ידעתי אז). כבר הבנתי שבצק ה"פילסבורי" ודומיו במאפייה המקומית מלאים במרגרינה, בחומרים משמרים ובצבעי מאכל. עכשיו, בסוגריים שתרגישו טוב, חדשות מנחמות לכל מי שאופה בבית ולא מבין למה המאפים שלנו לא יוצאים זהובים כמו אלו של המעדניה: כי הם מרמים! 




Ingredients; ... Salt, Potassium Chloride, Xanthan Gum, TBHQ and Citric Acid (preservatives), Yellow 5, Color Added, Red 40 -גם כאן יש צבעי מאכל והTBHQ המפחיד

המאפים התעשייתיים, אפילו אלו בלי ריבה אדומה זוהרת או קרם צהוב כמו ששום מקל וניל לא יהיה בחיים, מכילים צבעי מאכל. נשבעת לכם. תקראו את הרכיבים של בצקים מוכנים לאפיה, או של רוב ה"קרואסנים" הזהובים ו"עוגות של פעם" בקופסאות עם הסבא המחייך, או סיפור משפחת האופים המרגש. לרוב יש שם, מעבר לחומרים המשמרים, צבע מאכל אדום וצהוב, שנקשר כאמור להיפראקטיביות והפרעות התנהגות. וסרטן, בקטנה. וחומרי טעם וריח, שאין לדעת מה יש בהם כי זה סוד מסחרי.

בקיצור, קניתי "גרנולה בר"  בוטיק באריזה מפונפנת  עם תמונות של שדות מוריקים ודגנים טבעיים, ללא שומן טראנס, ללא חומרים משמרים, ללא צבעי מאכל, ללא קוקוס, ללא כלום. למרות שהייתי די חדשה לשיטת החיוכים כבר ידעתי להימנע מדבש (עשיר בסליצילאטים) ומשוקולד (אמינים). קניתי את הסוג היקר באמת. (יותר אפילו מנייצר ואלי (,NATURE VALLEY. ברשימת הרכיבים לא היה שם שום מספר מחשיד, ואילו "חומרי טעם וריח" התהדרו בטבעיותם (לזה יש סיפור אחר).

כלל גדול בצרכנות המודרנית: ככל שיש פחות מרכיבים במוצר "מוכן", כך המוצר יקר יותר. וזה טוב. זה פשוט אומר שהוא לא מלא בכל הזבל הזול. מצד שני מי שמקפיד קונה הרבה פחות "מעובדים" וזבל מוכן, כך שהחשבון הסופי בסופר יוצא יותר זול.

חישבתי באופן מהיר:  אפילו אם אני מכינה את  חטיפים של המתכון הנוכחי עם שיבולת שועל ללא גלוטן, על טהרת המוצרים האורגניים, כולל סירופ המייפל, זה עדיין יוצא מחיר לקילו שהוא חצי מהמחיר של החטיפים המוכנים התעשייתיים (לא היקר שקניתי. שם זה יוצא רבע).

כמו הרבה דברים אחרים בחיים, שיטת החיוכים היא אילוסטרציה למשל הדרך הקצרה שהיא ארוכה.

בקיצור הקטן אכל בתיאבון ובעונג רב חטיף גרנולה יוקרתי, תוך כדי שיטוט בשדרת מרככי הכביסה. אכל שלושה. ותוך בערך 6 דקות היה צריך פיפי דחוף. כמה דחוף? זה כבר מתקשר למה שעושים עם מרככי הכביסה, או כמעט. רצנו. זאת אומרת, דחפתי את העגלה עם הקטנה בפנים בכל הסופר עד שמצאנו את השירותים, דחפנו את דלת האש, ועשינו את כל הפרוצדורה שקשורה בילד לחוץ מאוד עם כפתור "קשה" במכנס ותינוקת עצבנית בשירותים ציבוריים שניקיונם אמנם בסדר, אך לא מספק אותך כהורה, תוך כדי הפצרות שובות לב של "תתאפק עוד קצת".  עבר בשלום (חוץ מהעצבים שלי, אבל מי סופר אותם). הגברת עם החלוק שעומדת בפינת השירותים של הסופר הסתכלה עליי במבט מבין ומלא אחוות אמהות. חיכנו אחת לשניה.

חמש דקות אחרי שביצענו את כל הפרוצדורה בכיוון ההפוך, כולל שטיפת ידיים בסבון וורוד זוהר שמריח כמו חומר לניקוי רצפות מרוכז, וחזרנו למדף מרככי הכביסה, שוב. נורה נדלקה במוחי. צרכים דחופים הם סימן מובהק לתגובה "לא מחייכת", כמו הרטבות לילה אחרי הגיל הסביר, רגישות מוגזמת לאור ולרעש, מישוש ואכילת שרוולים, חריקות שיניים, " צעקות מלחמה" שחוזרות על עצמן, ועוד.  טוב, אמרתי, זה תהליך הניקוי, רק ביש מזל שזה תפס אותנו בסופר.

בפעם השלישית שרצנו לשירותים (ונכנסתי אתו לעזור להוריד את המכנס עם הכפתור הקשה לפני שענייני מרככי הכביסה יהפכו אקוטיים ממש), הגברת עם החלוק של הסופר כבר הסתכלה עלינו באופן מוזר. היא לא נהיתה יותר ידידותית כשהזאטוט החל מגדף אותי ואת אחותו מתוך התא (כבר יצאתי והמתנתי מהצד השני של הדלת, תוך דאגה עמומה מכך שמבשם האוויר האוטומטי פולט כל שתי דקות כמות קטלנית של חומרי ריח כימיים לאוויר, המשתלבים יפה עם ריחה החריף-פרחוני של שלולית הסבון הזוהר ליד הכיור).

יש בוודאי מצבים יותר גרועים מאשר המבט של אחראית השירותים בסופר, כשילד זועק לך מבעד לדלת  פנינים כגון "לכי אישה זרה, לא רוצה שתיכנסי אתי לתא השרותים. לא רוצה שתורידי לי מכנסיים. אותך לאבא שלי. לא רוצה שתיקחי אותי יותר"...

אולי היא דיווחה עליי למישהו, אבל בטח כשראו את התנהגות הילד לאחר מכן, עד שיצאנו סוף סוף בעיצומו של התקף עצבים, הגיעו למסקנה שאף אחד לא יחטוף אחד כזה.  (ברצינות, עד היום אני ברגשות מעורבים, כי ברור היה שהילד במצוקה. אולי היו צריכים לדווח...)

התופעה חרגה באופן מובהק מתסמיני "קריז" רגילים.  חשדתי שמדובר בתגובה מיידית לחשיפה כימית כלשהי (מניסיוני במבט לאחור, "פיפי דחוף" ורגישות פתאומית לאור מופיעים ממש מהר, ואחר כך באים והולכים למשך כמה ימים. אבל אולי אצלכם זה שונה).  פתחתי את הספר FEDUP  שוב, בפרק שמדבר על ריחות וNONFOOD , ומהטלפון שלפתי את רשימת החומרים המסוכנים מעבר לשר''ץ (מכילי הגלוטמטים).

חטיף היוקרה מכיל, מעבר לכמות סוכר (קנים, אלא מה) מטורפת, מלטודקסטרין ולתת שעורה, שהם שני שמות כיסוי לחומצה גלוטמית חופשית (כמו מונוסודיום גלוטמט), סירופ תירס עשיר בגלוקוז (אותו סיפור), ואנטיאוקסידנטים BHA ,TBHQ וBHT בשמנים. בצירוף עם הריחות הכימיים של חומרי הכביסה ושל מבשמי האוויר, טמנתי לילד מלכודת כימית שכמעט אי אפשר להתחמק ממנה, ושנינו נפלנו בה.

מה יש ללמוד מהסיפור הזה?

1. יש להישמר מכל "בני הדודים" של המנוסודיום גלוטמט, אפילו שהם מוצגים כחומרים בריאים - מלטודקסטרין אפילו "מומלץ" על ידי רופאים מסויימים כתחליף סוכר לחולי סכרת, למרות שהוא בעצם גורם לפיק של אינסולין. ולתת שעורה אמנם טבעי ומשמש להכנת בירה בתהליך המסורתי, אך משחרר כמות גדולה של חומצה גלוטמית חופשית למוח. למה? החומצה הגלוטמית החופשית גורמת לתחושה של "טעים" באופן מלאכותי, (לכן לדעתי מוסיפים את לתת השעורה לכמעט כל החטיפים, כי השפעתו על הקמח די זניחה),  והיא מגרה את תאי העצב לפעמים עד כדי פיצוצם ומותם. 

בתכלס, אף אחד לא מקשר שתייה מרובה של בירה עם IQ  גבוה, כשחושבים על זה.

2. הילדים (והמבוגרים) הרגישים לשר''ץ, לסאליצילאטים, לאמינים או לגלוטמטים מגיבים גם לריחות הכימיים של מרככי הכביסה , דפי הבישום של המייבש, ומבשמי האוויר שפורחים תחת כל עץ רענן מקום סגור שלא יריח כמו עץ רענן אמתי מה שלא תעשו. לפחות אל תרעילו את עצמכם במבשמי האוויר האלו. למה? כי הריחות המלאכותיים האלו מכילים חומרים דומים מאוד לסאליצילאטים, לאמינים וגם לגלוטמטים (תלוי איזה ריח), רק יותר גרוע: הם נשאבים דרך האף ומגיעים ישר למוח וגורמים שם לנזקים. וגם לקינוח, מחקרים אחרונים קישרו בין חומרים אלו למקרים של סרטן.   אם אתם כמהים לריח טוב, חכו עד שכל הבית עבר את מבחן הסאליצילאטים, ותבשלו על אש קטנה מקל קינמות ו/או חצי לימון או חצי תפוז.

3. כמו שהגברת DENGATE SUE כותבת בספרה ובאתר http://fedup.com.au/, על סמך אלפים של מקרים שהיא בחנה, יש כנראה אפקט סינרגי בין הכימיקאלים השונים . ראו למשל את מחקר סאוטהמפטון מ2007 ((the Southampton study 2007 -2003

זאת אומרת, שחשיפה לכמה כימיקאלים בסמיכות זמן גורמת לתגובה יותר חמורה מסך החשיפות היחידות.

מתוך אתר FEDUP

4. תשמרו על הילדים מכמה שיותר חשיפה לכימיקאלים, במיוחד בתקופת הניקוי הראשונית.  זה כולל שמפו זוהר, משחות שיניים בצבעים וטעמים, מבשמי אוויר מלאכותיים, והריחות הכימיים בחנויות הקניון. האתר FEDUP  מפרסם בניוזלטר האחרון שלו תמונה של פעוט חמוד עם כתם כחול על המצח כדוגמה היה מחבל חמאס שמתפלל לפני פיגוע התאבדות.  שטף הדם נגרם אכן מדפיקה מרובה וחוזרת של הראש בקיר, ויש גם מרכיב של התנהגות התאבדותית. אבל התינוקי האוסטרלי לא התפלל בכיוון מכה ולא רצה לפגוע בחפים מפשע (חוץ מעצמו).  הוא הגיב לצבע (טבעי) אנאטו. יש המון סיפורים על ילדים שמגיבים בדפיקות ראש (head banging ) לאמבטייות קצף עם צבעים משגעים- האדום הוא האשם הנפוץ ביותר- וריחות משקרים, בהתקפי זעם והתנהגויות דמוי-אבדניות, כולל דפיקת ראש בקיר/רצפה.  תועדו כבר אלפי ילדים.

5. אל תשתמשו במרככי כביסה ודפי בישום במייבש. חומץ לבן פשוט, באותה כמות כמו מרכך הכביסה, עושה את אותה עבודה של ריכוך המים. אם חייבים ריח, תוסיפו לו כמה טיפות של שמן אתרי מרוכז, למרות שגם אלו עשירים בסאליצילאטים.

6.תכינו את החטיפים בבית. אלו טעימים, בריאים ולא יגרמו לילד תגובות ביזאריות.  גם אתם תיוושעו מהתקפי חרדה על מה קרה לילד.

וסוף סוף...החטיף:

חטיף כזה וכוס יוגורט על הבוקר (אנחנו אוהבים את יוגורט העיזים האורגני לשתיה של גבעות עולם) פותרים את דאגת "מה יוכלו לפני בית הספר. והכי טוב, הילד לא יתלונן אם תדחפו עוד אחד לקופסת האוכל או לכיס של הילקוט. החטיפים לא "מפונפנים", אבל בכך החן שלהם, שהם נותנים תחושה של הבית הקטן בערבה (מלבד הקינואה, אבל אפשר להחליפה בדוחן).

מה שכן, הסטוק במקפיא אוזל כל כמה ימים.

המתכון-

חטיפי בריאות אמיתיים - גרנולה, קינואה, מייפל ופירות יבשים. ארוחת בוקר על הדרך...

Type text or a website address or translate a document.

Cancel

חטיףחח חטיף גרנולה וקינואה ממרכיבים טבעיים. ללא סוכר, ללא גלוטן, FAILSAFE, מחייך, פרווה, ללא לקטוז, וטעים ומשביע מאוד.


מה צריכים?

1.5 כוס שיבולת שועל (לא מהיר הכנה) אפשר ללא גלוטן.
1 כוס קינואה לאחר השריה של לפחות חצי שעה במים.

1 כוס חמאת קשיו ביתית (טוחנים כוס קשיו ושליש כוס מים בבלנדר אחרי השרית הקשיו לכמה שעות במים. אם יש לכם בלנדר עוצמתי מספיק אפשר לוותר על ההשריה). זה יוצא כמעט כוס וחצי, תשמרו כוס לנשנושים
1/8 כפית מלח (השתדלו מלח ים אפור).

3/4 כוס סירופ מייפל טהור (אני מעדיפה GRADE B בגלל טעמו העשיר יותר, יש שסוברים שהוא גם יותר עשיר בברזל).

ביצה גדולה.

1/2 כפית וניל או 3 ס''מ של מקל וניל.אם משתמשים במקל טוחנים אותו דק, למשל עם הקשיו.

4 כפות שמן קנולה

אופציות:

תוספות:

·         1/4 כוס שבבי שוקולד כהה (למי שהוכיח עמידות לאמינים, לא לתקופת הניקוי), או:

·         1/4 כוס שבבי חרובים (אני מרסקת חפיסת "שוקולד חרובים" לצ'פס. זהירות למי שרגיש ללקטוז, רוב ה"שוקולד חרובים" חלביים)

·         1/2 שקית תפוחונים (באריזה הירוקה).התפוחים אמנם מקולפים וללא חומרים משמרים, אך מכילים סאליצילאטים בכמות בינונית. לא לתקופת הניקוי.

·         פלחי אגס מקולף, מיובשים בתנור במשך שעה בחום 100 מעלות.

·         חצי כוס סוכר דמררה.

·         1/4 שברי קשיו מומלחים  או מומתקים/מקורמלים ( 2כוסות קשיו טבעי, 20-25 דקות בתנור בינוני לאחר השריה בכוס מים עם כפית מלח, או כוס מים עם 3 כפות סוכר). שופכים את המים על הקשיו בתחילת האפייה, ולאחר שהתאדו מערבבים כל כמה דקות ששום אגוז לא ייחרך. הקשיו מוכן כשצבעו זהוב בהיר מאוד (אחרת נוצרים אמינים).

החלפות

·         המתכון הזה לא ממש מתוק. אם אוהבים  טעם יותר מתוק, אפשר להגדיל את כמות הסירופ ל1.5 כוס (ולהוסיף 6 כפות שיבולת שועל נוספות) או להוסיף 1/2 כוס סירופ מוזהב, או 1/2 כוס סוכר דמררה.

·         אפשר להחליף חמאת הקשיו בכל אגוז אחר(לא בתקופת הניקוי, ולאחר בדיקה הסיבולת שלכם. כל האגוזים האחרים מכילים סאליצילאטים, ורובם גם אמינים). אגוזי לוז ופקאן בינוניים בסליצילאטים, כל השאר גבוה עד גבוה מאוד.

·         ניתן להחליף את שמן הקנולה בשמן זית (לא בתקופת הניקוי, ולאחר בדיקת רגישות לסאליצילאטים)

·         במקום הביצים- כף זרעי צ'יה – מכיל סאליצילאטים ואמינים.

מה עושים?

1.      מחממים תנור ל -260 מעלות צלסיוס.

2.      מבשלים חצי כוס קינואה במים, כמו שמבשלים אורז. אפשר כבר לבשל כמות גדולה לארוחת צהריים, ולקחת מזה חצי כוס לפני בישול, וחצי כוס אחרי הבישול.

3.      מפזרים את שיבולת השועל ואת הקינואה הלא מבושלת, המסוננת היטב, על תבנית אפייה גדולה באופן שווה. ברגע שהתנור חם, קולים את שיבולת שועל ואת הקינואה במשך 10 עד 15 דקות. אני אוהבת לשים את הקינואה קודם ולאחר כ6-7 דקות להוסיף את שיבולת השועל. מערבבים מדי פעם שהקלייה תהיה אחידה. מוציאים כשמתחילים לתפוס צבע זהוב.  ביננו, כבר דילגתי על השלב הזה ויצא בסדר גמור, אבל תחליטו אתם.

4.      מוציאים ומורידים את חום התנור ל170 מעלות.

5.      שופכים את שיבולת השועל ואת הקינואה לקערה בינונית או למיקסר ומערבבים עם הביצה, חמאת הקשיו, מלח הים, סירופ המייפל, הוניל והשמן. מערבבים עד לקבלת התערובת חלקה.  זהירות- מי שמשתמש בבלנדר חזק- מצאתי פעם את עצמי עם בלילה... פשוט הוספתי 2 ביצים ואבקת אפייה ויצא עוגה בחושה לא רעה בכלל. במיוחד עם שארות חמאת הקשיו-מייפל כציפוי...

6.      מוסיפים את התוספות שבחרתם.

7.      מרפדים את תבנית עוגה מלבנית (בערך בגודל של תבנית אלומניום) בנייר אפייה.

8.      יוצקים את התערובת ומחליקים באופן שווה, ולאחר מכן לוחצים כלפי מטה. צריך להתקבל עובי של כ2 ס''מ.

9.      אופים 15-20 דקות (לפי התנור שלכם) ,עד שהתערובת מזהיבה ונהית "קפיצית".

10. מוציאים, מקררים, חותכים לכמות ולגודל הרצוי, ועוטפים כל חטיף שלא נאכל מייד בנייר אלומיניום אישי. נשמר כ3 ימים במקרר,במקפיא יותר.

בתאבון, ובעיקר לבריאות!