thesmile

thesmile
מתכונים, טיפים והסברים לחיים רגועים, בריאים ושמחים יותר, כל טעם קצת.

ילד קשה, זה ילד שקשה לו

תקלו על בני משפחותיכם במזונות "מחייכים" והחיים יחייכו בחזרה אליכם.
‏הצגת רשומות עם תוויות אוטואימוני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוטואימוני. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 8 בספטמבר 2017

לחם מחייך לא גלוטן, חומרים מסוכנים או טעם לוואי. והוא גם ביסקוט

מלחם ללא גלוטן שמוכרים בסופר או במאפיות עדיף בדרך כלל להתרחק.  הוא מכיל מרגרינה, עמילן מעובד או שומנים מוקשים, (עשיר מדי בגלוטמטים), חומרים משמרים, כל מיני סוגי גאמ למיניו ומקציפים, שהוכחו (ראו פוסט כאן) במחוללי "חורים" בבטנת המעיים ובכך תורמים להיווצרות מחלות אוטו אימוניות.  סוג של אירוניה, כשחושבים שרוב האנשים שנאלצים לאכול ללא גלוטן סובלים מבעיה אוטואימונית.
 
ניסיתי המון פעמים ליצור לחם ללא גלוטן רק מדגנים מלאים, ויש  תקווה שאפרסם אחד כזה אם אגיע לשחזור עקבי של הצלחה.
 
אבל בינתיים מתכון אחד שרובו דגנים מלאים.
 
הוא יחסית זול (בטח ביחס ללחמים הקנויים), ולא מכיל שום מרכיב שסבתא של סבתה לא הייתה מוצאת במטבח שלה (מלבד אולי הטף והחומוס, אבל זה כבר תלוי גאוגרפיה ולא התקדמות תעשיית המזון).
 
 
רכיבים:
 
כוס קמח אורז מלא
3\4 כוס קמח טף שחור
1\4 כוס קמח חומוס
כוס קורנפלור או קמח קונדיטור "לבן פשוט"  (מי שרוצה מזון לא מעובד כלל ישתמש בקמח אורז לבן, אבל הלחם יתפורר יותר בקלות ויתיישן עוד יותר מהר. 
כוס ורבע  ו3\4 מים עד '
3\1 כוס שמן (זית למי שאין בעיית סליצילאטים, קנולה לאחרים)
3 כפות סוכר חום או דבש (אם דבש להוריד 2 כפות שמן)
2 כפיות גדושות שמרים
2 כפיות מלח
3 ביצים.
 
שיטת הכנה:
 
 
מערבבים את כל הרטובים + סוכר או הדבש והקמח הלבן עם השמרים וממתינים כמה דקות, רק לראות שהשמרים לא מתו. 
 
מוסיפים את הקמחים המלאים ומערבים ה-ר-ב-ה זמן, לפחות 10 דקות בהקצפה כמו עוגת ספוג.  מרקם הבצק צריך להיות כפנקייק סמיך מדי, או מיונז.  שופכים לתבניות אינגליש קייק  ושומרים במקו חמים ונטול רוח (אני אוהבת את המיקרוגל) עד שהבצק יטפח יפה (הוא לא יכפיל את נפחו, אל תחכו). 
 
מכניסים לתנור חם (200 מעלות לפחות) ל10 דקות, ולאחר מכן מנמיכים את החום ל170 לעוד כ30- 40 דקות, עד שהמשטח העליון שחום יפה ומתבקע כמו לחם כפרי (המהדרין יפזרו קמח אורז מעל).
 
מחכים לפחות 20 דקות לאחר שחותכים את הלחם וטועמים.
 
כמו כל דבר טבעי, הלחם יישמר לילה אחד באופן סביר. אפשר להקפיאו בפרוסות דקות, ואפשר לפרוס דק דק ולהכניס לתנור בינוני (140) עד שהפרוסות מתקשות ומשתזפות, ואז יש צנימים לשבוע הקרוב.
 
 
 

יום חמישי, 21 בינואר 2016

זהירות! אוכל מעובד גורם (גם) למחלות אוטואימוניות. עכשיו זה מדעי:

 
 
 וגם קצת "אמרתי לכם"...
 
 כן, אני יודעת שיש הבדל תהומי בין אלרגיה, רגישות ומחלה אוטואימונית.  היום, מתברר שממש כמו הגדר של המעיים שלנו, שאמורה להגן על הגוף ממזיקים אך מתפוררת בגלל השר''ץ והאוכל המעובד, גם גדרות והגדרות אלו לא כל כך אטומות כמו שחשבו עד עכשיו. לפחות לא בפני נזקי האוכל המעובד.


האם סוכר ומזון מעובד מנקבים חורים במטריית ההגנה של גופנו?
 
 

זמן קצר מאוד אחרי שהתחלנו את "דיאטת החיוכים" בשביל בעיות ספציפיות מאוד (בעיקר מיגרנות ובעיות התנהגות), סיפמטומים רבים של מחלות אוטואימוניות, ושל צרות אחרות שהתמודדנו אתם שנים, נעלמו או פחתו באופן ניכר. וזאת, אחרי שנים של טיפולים קונבנציונאלים כושלים. 

 התחלתי לקרוא, ללמוד ולחשוב, וצעקתי לכל מי שרצה לשמוע אותי (רובם מרוכזים במטבח הביתי, לצערם)שלא ייתכן שכל השר''ץ הזה לא משפיע גם על המערכת האוטואימונית שלנו, ושתסמיני ה"רגישות" מנותקים לחלוטין מהמחלות האוטואימוניות שמתפרצות בעולם המערבי. צליאק היא רק דוגמא קטנה, ו"בטן של חיטה" המעולה עשה שם עבודה מצויינת של העלאת המודעות, אך ישנה עוד להקה שלמה של מחלות אוטואימוניות שעוטות על ילדינו ועלינו.





קלעתי לדעת גדולים, מסתבר, ועוד קרוב לבית.  התפרסם בינואר 2016, חדש מהתנור, מחקר משותף לפרופסור לרפואה בטכניון (יש! ישראלי!) עם עמיתו הגרמני, שמראה קשר חזק בין מחלות אוטואימוניות, אלרגיות וכו', ולבין גלוטן (הגלוטן ה"חדש" הזה שפותח על ידי תעשייות המזון בשישים שנים האחרונות) וכל הכימיקאלים שמוסיפים לנו למזון. ועוד לינק לאותו מחקר, מובא אחרת.
 

 
קבלו  בבקשה תרגום חלקי מהמאמר לעיל: "חוקרים מצאו קשר בין מזון מעובד ומחלות אוטואימוניות"

ניו יורק וחיפה, ישראל (3 ינואר  2016) - בעולם הסוער של היום, מזון מעובד הינו נפוץ ונוח. אבל הנוחיות הזו יכולה להביא עימה מחיר כבד  יותר ממה שידענו עד כה, אומר צוות בינלאומי של חוקרים. בממצאים שפורסמו לאחרונה בעיתון Autoimmune Reviews
, חוקרים מישראל וגרמניה מביאים ראיות לפיהן מזון מעובד מחליש את ההתנגדות של המעי לחיידקים, רעלים ואלמנטים תזונתיים ולא תזונתיים עוינים אחרים, דבר אשר בתורו מגדיל את הסיכון להתפתחות מחלות אוטואימוניות.


המחקר בראשותו של פרופ 'אהרון לרנר, מהפקולטה לרפואה בטכניון והמרכז רפואי כרמל, חיפה, וד"ר טורסטן מתיאס של מכון
Aesku-קיפ (גרמניה).

צוות המחקר בדק את ההשפעות של מזון מעובד על המעיים, ועל ההתפתחות של מחלות אוטואימוניות - מחלות שבהן הגוף תוקף את הרקמות של עצמו. יותר מ -100 מחלות מסוג זה כבר זוהו, כולל סוכרת "סוג 1", מחלת צליאק, זאבת, טרשת נפוצה, דלקת כבד אוטואימונית, ומחלת קרוהן.

"בעשורים האחרונים חלה ירידה בשכיחות של מחלות זיהומיות, אך באותו הזמן חלה עלייה בשכיחות של מחלות אלרגיות, סרטן ומחלות אוטואימוניות," אמר פרופ 'לרנר.
"מכיוון שהמשקל של שינויים גנטיים הוא לא משמעותי במהלך תקופה כה קצרה, הקהילה המדעית מחפשת את הסיבות בתחום הסביבתי."

במחקרם, החוקרים התמקדו בעלייה המסחררת בשימוש בתוספי מזון התעשייתיים שמטרתם שיפור איכויות כמו טעם, ריח, מרקם ואורך חיי מדף, ומצאו "... קשר סיבתי מובהק בין השימוש המוגבר של מזונות ומעובד
עלייה בשכיחות של מחלות אוטואימוניות. "

מחלות אוטואימוניות רבות נובעות מפגיעה בתפקודה של "גדר המעיים", "רקמות צמודות" המגנות על רירית המעי. בתפקודן הרגיל, "רקמות צמודות"  אלא משמשות כמחסום נגד חיידקים, רעלים, אלרגנים וחומרים מסרטנים, ומגנות על המערכת החיסונית מהם.
נזק "רקמות צמודות" (המכונה גם "מעי דולף") מוביל להתפתחות של מחלות אוטואימוניות.

החוקרים מצאו כי לפחות שבעה תוספי מזון נפוצים מחלישים את ה"רקמות הצמודות"  : גלוקוז (סוכר), נתרן (מלח), ממסים שומן (מתחלבים), חומצות אורגניות , גלוטן, טרנסגלוטמינאז חיידקים (אנזים מיוחד המשמש כחלבון מזון "דבק
") וחלקיקים ננומטריים."סוכנויות הבקרה והאכיפה כגון FDA מחמירים לפקח על תעשיית התרופות, אבל שוק תוספי המזון נותר ללא השגחה מספיק," אמר פרופ 'לרנר. "אנו מקווים שמחקר זה ומחקרים דומים יגבירו את המודעות לסכנות הטמונות בתוספי מזון תעשייתיים, ולהעלאת המודעות לצורך בשליטה עליהם."


החוקרים גם מייעצים לחולים עם מחלות אוטואימוניות, ואלה שיש להם רקע של מחלות כגון משפחה, לשקול הימנעות ממזונות מעובדים במידת האפשר."


 
השכלתם? תפיצו, לרווחת הכלל.