במיוחד לקראת ערב חשוב לא להציף את הגוף בכמיקאלים קשים, שיכולים לגרום להרטבת לילה, לסיוטים, לחריקות שיניים... או "רק" למשבר קשה סביב הצורך לצחצח שיניים.
בתקופה השחורה שלנו, כשבני הפך תחת עיננו המשתאות מילד חמוד לייצור נסער, המתנגד להוראות הסבירות מאוד שלנו, רגזן ונתון למצבי רוח קיצוניים, הלכנו לייעוץ. לא הבנו למה הילד לא מגיב לשיטות ההורות שמלמדים בקורסים ובמפגשי הנחיה. הרי זה לא הגיוני.
אם כל יום כשצריך להדביק אותו לקיר לצחצח שיניים, אנו מראים לא, ברגישות ובנחישות, שהשיניים תצוחצחצנה...והן מצוחצחות כשהוא הולך לישון (עקביות. צ'ק). אם כשהוא רגוע הוא מבין ומפנים שצריך וחשוב לשמור על הגיינת הפה (שיתוף והבנה. צ'ק). אם הוא מן הסתם רואה אותנו מצחצחים שיניים באדיקות (דוגמא אישית. צ'ק). אם יש לו טבלת הצלחות והבטחת פרסים על שיתופי פעולה (חיזוקים חייוביים. צ'ק. )
אז למה , אבל למה לעזאזל הוא לא משתף פעולה, כל יום מחדש ? הוא הרי רואה שקשה לנו, למה הוא עושה לנו את זה? למה הוא לא, פשוט, עושה מה שאומרים לא?
כי הוא לא יכול.
כזה פשוט. כמו שאדם אינו יכול למנוע התקף אלרגיה או פריחת פצעונים כתגובה לכימיקאלים להם הוא רגיש, כך הוא אינו יכול למנוע את מצבי הרוח וההתנהגויות הקיצונייות, שהם תוצאה של רגישות למזון.
כמו ששיכור לא יכול להשתלט על פרצי האלימות, כך גם ילד רגיש לא יכול. וכמו אדם שרגיל לשתות, התגובה לרעל תהיה פחות בולטת אצל מי ששותה כל יום מאשר אצל אדם הנמנע מאלקוהול, שפתאום מוריד חצי בקבוק וויסקי.
צריך תקופת ניקוי הגוף כדי להבין מה מתוך ההתנהגויות נובע מרגישות כימית, ומה אפשר לתקן בחינוך. המרק הזה מצויין לתקופת הניקוי, הוא "מחייך" לחלוטין, והוא גם נטול גלוטן, נטול חלב, נטול סויה ואגוזים, פרווה, וטבעוני. הוא מספק תזונה מאוזנת לסועדים, ופותר כאב ראש למבשל\ת.
והכי חשוב: אם אתם מועכים אותו מספיק טוב ומוסיפים מספיק מלח (זאת אומרת, יותר מידי), ישאלו אתכם אם נשברתם וקניתם מוכן. כי הוא כזה טעים, ובלבד שלא תתעצלו מלהזהיב את הכרשה והשום כמו שצריך.
שילבו עם פסטה או תפוחי אדמה אפויים על מצע מלח, קינחו באגסים מקולפים או סורבה לימון, ותוך חצי שעה יש ארוחה מזינה ומזמינה על השולחן.
המרק הבסיסי:
רכיבים:
רבע עד שליש ראש כרוב לבן (מבשלים אותו, כך שמי שחושש לבלוטת התריס יכול לאכול בשקט ולהינות מהאנטיאוקסידנטים)
2 כרשות, כמה שיותר גדולות
500 גר' עדשים חומות או ירוקות
רבע צרור פטרוזיליה
3 שיני שום או לפי הטעם - מי שרגיש לשום, לנסות "להנביט" אותו עד שצומר זנב ירוק, ולהשתמש רק בירוק.
2 תפוחי אדמה לבנים גדולים, מקולפים היטב
מלח
2 ענפי סלרי מנוקים
שמן קנולה או חמניות
גזר לא גדול חתוך ל-12 טבעות (זה מוסי, קצת סליצילאטים, אך יפה במרכז המרק הירוק, על אי של לובן מהשמנת.
הכנה:
שוטפים היטב את הכרישה , הסלרי והכרוב.
מכניסים לבלנדר או מעבד מזון את החלקים הירוקים של הכרישה, את הסלרי, את השום ואת הפטרוזיליה.
מטגנים ב2-3 כפות שמן עד שהריח הופך טיפה מתקתק והמחית קצת משחימה.
מוסיפים את החלקים הלבנים של הכרשה חתוכים לקוביות ואת הכרוב החתוך לביסים, ושוב מטגנים קלות תוך ערבוב קל.
מוסיפים ליטר עד ליטר וחצי של מים רותחים, את העדשים השטופות היטב, את תפוחי האדמה והגזר, וממליחים לפי הטעם.
מבשלים על אש נמוכה כ20 דקות, בהן מתלבטים אם לאכול את המרק כ"מיץ עים חתיכות" או מעוך בבלנדר מוט. אם מועכים מוציאים את הגזר
מגישים עם שמנת חמוצה או שמנת קשיו, עוד עלה של פטרוזיליה בשביל היופי,
מרק מעוך- מוזגים בזהירות באמצע שמנת מהולה במים (או שמנת קשיו דלילה כמו טחינה של פלאפל) למרכז הצלחת.
יתפשט אי לבן וחינני, ובמרכזו מניחים טבעת גזר וכמה שבבי פטרוזיליה טריה.
מקנחים ביוגורט טבעי עם חתיכות אגס בשל וקלוף, או בסורבה לימון...
האתר הזה עדיין די נסיוני. אני מעדיפה להציגו במצבו בחובבני קמעה ולא לחכות. אולי תיפול עליו משפחה שנמצאת במצבנו טרום דיאטה, ובמצב הזה האסטטיקה כל כך פחות חשובה. להזכיר, המילים הממורקרות צהוב מסמלות לינקים שעדיין לא קיימים, אך שבכוונתי להעלות בקרוב. אם יש לכם בקשה בנוגע לסדר העדיפויות אשתדל מאוד להיענות.
אשמח לקבל תגובות ושאלות. אשמח שתפיצו לכל משפחה שאחד מבניה (או יותר) הוא "בעייתי". כל רגע שאפשר לחסוך מילד (או ממבוגר) לחשוב על עצמו ש"הוא דפוק", ולתת לו להבין שהוא רק רגיש למזון, כל רגע כזה הוא מתנה אדירה. פרגנו.
וזכרו. ילד קשה, זה ילד שקשה לו.
בתיאבון וחלומות פז. מחר יהיה כנראה יום יותר רגוע...
האם אהבתם את המתכון?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה