לחם מחייך לא גלוטן, חומרים מסוכנים או טעם לוואי. והוא גם ביסקוט

מלחם ללא גלוטן שמוכרים בסופר או במאפיות עדיף בדרך כלל להתרחק.  הוא מכיל מרגרינה, עמילן מעובד או שומנים מוקשים, (עשיר מדי בגלוטמטים), חומרים משמרים, כל מיני סוגי גאמ למיניו ומקציפים, שהוכחו (ראו פוסט כאן) במחוללי "חורים" בבטנת המעיים ובכך תורמים להיווצרות מחלות אוטו אימוניות.  סוג של אירוניה, כשחושבים שרוב האנשים שנאלצים לאכול ללא גלוטן סובלים מבעיה אוטואימונית.

 

ניסיתי המון פעמים ליצור לחם ללא גלוטן רק מדגנים מלאים, ויש  תקווה שאפרסם אחד כזה אם אגיע לשחזור עקבי של הצלחה.

 

אבל בינתיים מתכון אחד שרובו דגנים מלאים.

 

הוא יחסית זול (בטח ביחס ללחמים הקנויים), ולא מכיל שום מרכיב שסבתא של סבתה לא הייתה מוצאת במטבח שלה (מלבד אולי הטף והחומוס, אבל זה כבר תלוי גאוגרפיה ולא התקדמות תעשיית המזון).

 

 

רכיבים:

 

כוס קמח אורז מלא

3\4 כוס קמח טף שחור

1\4 כוס קמח חומוס

כוס קורנפלור או קמח קונדיטור "לבן פשוט"  (מי שרוצה מזון לא מעובד כלל ישתמש בקמח אורז לבן, אבל הלחם יתפורר יותר בקלות ויתיישן עוד יותר מהר. 

כוס ורבע  ו3\4 מים עד '

3\1 כוס שמן (זית למי שאין בעיית סליצילאטים, קנולה לאחרים)

3 כפות סוכר חום או דבש (אם דבש להוריד 2 כפות שמן)

2 כפיות גדושות שמרים

2 כפיות מלח

3 ביצים.

 

שיטת הכנה:

 

 

מערבבים את כל הרטובים + סוכר או הדבש והקמח הלבן עם השמרים וממתינים כמה דקות, רק לראות שהשמרים לא מתו. 

 

מוסיפים את הקמחים המלאים ומערבים ה-ר-ב-ה זמן, לפחות 10 דקות בהקצפה כמו עוגת ספוג.  מרקם הבצק צריך להיות כפנקייק סמיך מדי, או מיונז.  שופכים לתבניות אינגליש קייק  ושומרים במקו חמים ונטול רוח (אני אוהבת את המיקרוגל) עד שהבצק יטפח יפה (הוא לא יכפיל את נפחו, אל תחכו). 

 

מכניסים לתנור חם (200 מעלות לפחות) ל10 דקות, ולאחר מכן מנמיכים את החום ל170 לעוד כ30- 40 דקות, עד שהמשטח העליון שחום יפה ומתבקע כמו לחם כפרי (המהדרין יפזרו קמח אורז מעל).

 

מחכים לפחות 20 דקות לאחר שחותכים את הלחם וטועמים.

 

כמו כל דבר טבעי, הלחם יישמר לילה אחד באופן סביר. אפשר להקפיאו בפרוסות דקות, ואפשר לפרוס דק דק ולהכניס לתנור בינוני (140) עד שהפרוסות מתקשות ומשתזפות, ואז יש צנימים לשבוע הקרוב.

 

 

 

פוקוס על אמינים: ADD, כעס פתאומי, אסתמה של עור, צרבת, חוסר יכולת ריכוז ומיגרנה: האם ההיסטמין אשם?

כאב ראש ותוקפנות?

"אם כואב לך הראש תפסיק לאכול שוקולד, גבינות, פירות הדר, יין, כְּרוּב כָּבוּשׁ וחמין. אה, וקינמון." שמעתם את זה פעם?

התעצבנתם?

כי מה הקשר?  גם לקום על רגל ימין ולירוק שלוש פעמים לצד שמאל?

אז זהו, שיש היגיון מאוד גדול באמירה הזו, וברשימה הכאילו לא קשורה של המזונות הבעייתיים.  כל אלו -טבעיים, מלאים ובריאים ככל שיהיו- (כן, כולל חמין, וכולל שוקולד איכותי למי שלא רגיש), וכן מזונות פופולריים בריאים אחרים מסוגלים לגרום סימפטומים רבים אצל אנשים מסוימים.

הסימפטומים כוללים  דפיקות לב, מיגרנות, כעס והתנהגות תוקפנית, חרדה, ריפלוקס חומצה, גודש באף, עייפות, נפיחות בבטן או בפנים, ועוד. אצל ילדים הרגישות יכולה להתבטא ב

אם נתקלתם בתגובות מוזרות למזונות מסוימים שרוב תשקולנה בריא, ייתכן שאתם גם נכנסים לאנשים הרגישים לאמינים (כאן ההיסטמין). זוהי רגישות מעט ידועה אך לא נדירה בכלל, והגיע הזמן להעלות את המודעות אליה.  כי אולי במקום ריטלין מספיק להפסיק לתת לילד קלמנטינות?

מעולם לא שמעתם על סובלנות היסטמין? זו בדיוק הבעיה שהבלוג מנסה לפתור אותה. גם אנחנו הסתובבנו שנים בין רופאים (מעולים) שלא ידעו לחפש בכיוון של רגישויות מזון, פשוט כי לא לימדו אותם.  

ההכרה בתופעה עוד לא נפוצה מספיק.  אי סבילות למזון זה קשה לאבחן, יש לה פרופיל סימפטומים מגוון מאוד, ולעיתים קרובות הסובל - והרופא- מבולבלים בגלל מגוון רחב של בעיות מסביב. רופאים ותזונאים רבים אפילו לא שמעו על רגישות להיסטמין (מלבד אלרגיה, שזו אופרה אחרת), ולעתים קרובות מנסים כמיטב יכולתם לטפל בסימפטומים, אך מבלי להתייחס או לדעת לאבחן את גורם הבסיס. 

היסטמין : לא האלרגיה למזון הטיפוסית שלך!

קצת מדע- קודם צריך להבחין בין אלרגיה- שזו תופעה קשה שמערבת את המערכת החיסונית, ויכולה לגרום למוות, ולבין רגישות, שמתבטאת במגוון צרות אך מערבת מנגנונים אחרים בגוף.

הרגישות להיסטמין נגרמת בדרך כלל מפגם בהליך פירוק היסטמין בגוף, באחת משתי מערכות אנזימים: transferase N-מתיל היסטמין (HMT) וה- מונואמין diamine (DAO). (1) אי ספיקה במערכת אנזים DAO, נמצאת, הוצעה כגורם הסביר ביותר של סובלנות היסטמין. (2) ישנן וריאציות גנטיות בתפקוד אנזים בודד, אבל כאשר הפעילות של אחד האנזימים האלה אינה מספיקה,  נוצר עודף וכתוצאה מכך  ההיסטמין המיותר בדם עלול לגרום לתסמינים רבים הדומים לתגובה אלרגית.... או לסימפטומים שונים לחלוטין.  זה גם קשור לחוסר איזון בין החיידקים שמאכלסים לנו את המעיים (SIBO) ועוד כל מיני שלא המקום להרחיב כאן.

התנהגות ADD, היפקראקטיביות או חולמנות, קושי להתרכז,

ODD - oppositional defiant disorder ("בלתי נסבל" ו"מה שהוא צריך זה שתי סתירות ולחדר" הם ביטויים פחות פוליטיקלי קורקט לODD)

צרבת

גרד (גירוד במיוחד של העור, עיניים, אוזניים, אף), אסתמה של העור

רקמות נפuחות (אנגיואדמה) במיוחד  הפנים והפה ולפעמים הגרון, הידיים, הרגליים... הבטן

העייפות, בלבול, עצבנו

תת לחץ דם (ירידה בלחץ דם)

דופק מוגבר, "דפיקות לב"

תסמינים דמויי התקף חרדה או פאניקה, תסמינים של דיכאון, או לחילופין מניה ו"יותר מדי"

כאב בחזה

גודש באף, נזלת, אלרגיות עונתיות, "סינוסיטיס"

עיניים אדומות

סוגים מסוימים של כאבי ראש 

בעיות עיכול, במיוחד צרבת, נפיחות, "קלקול קיבה", ריפלוקס

כאן כמו בשאר גורמי הבעיות של "שיטת החיוכים", צריך לעבור סף מסויים לפני שהגוף מגיב (זאת אומרת ש"ממלאים את הסל" עד לסף הרגישות, ורק אז הבעיות מתחילות)  הבעיה היא כפולה:

1- לפעמים לוקח עד חמישה ימים אחרי שהסף מושג, ומי זוכר מה אכלת יותר או פחות בשבועיים שעברו לפני החמישה ימים האלו

2- יודעים מתי זה מתחיל (אחרי תקופה של ניקוי וניסיון לאכול אמינים מאוד ברור מתי הברדק מתחיל).  אבל לפעמים זה לוקח עד חודש לדעוך, בגלים.

אצלנו האמינים (שהסטמין אחד מהם) היו סוג המזון הראשון שניסיתי להחזיר.  למה?  מאוד פשוט- הילדים שלי יהודים בני יהודים, אלפיים שנה הם אוכלים חמין בשבת.  עם סימפטומים כמו שהיו להם ברור שלא היו שורדים לאורך הדורות, ולכן הם לא רגישים לאמינים.  

 הגיון ברזל, נכון?

אז לשבת הראשונה אחרי חודש הניקוי (שהיה מין חוויה הזויה כזו, מצד אחד בכיתי כל יום במטבח כי לא יכולתי לבשל מה שהייתי רגילה, ומצד שני פעם ראשונה שנים לא כאב הראש לאף אחד, לא היו התפרצויות זעם, הריבים נגמרו בכמה דקות ולא באלימות, העיגולים מתחת לעיניים נעלמו והמחברות נראו כמו מחברות ולא כמו סמרטוטים) בישלתי חמין.  אפיתי עוגת שוקולד. קניתי קלמנטינות.

איך נאמר בעדינות?  לא היה טוב. 

לא היה טוב כי תוך חצי שעה התחילו הסמממנים, ושבועיים אחרי זה עוד נלחמנו בAFTERSHOCKS.

גם מזה למדתי שני דברים חשובים:

1- הרגישות לאמינים לאו דווקא עוברת בירושה.  אני אישית סוברת(על סמך המון קריאה של מסקנות שמדעמים חכמים עמלו רבות לאשש אותן) שהמזון המעובד והשר''ץ  הם אלו הגורמים לבעיות במעיים (SIBO ובעיות באנזימים) שגורמים בתורם לחוסר סיבולת...

2- חשוב לבצע את הניסויים רק בתום תקופת הניקוי, וכשאין לכם תוכניות חשובות לימים הקרובים.  

רשימת הקניות של החודש הראשון מכילה מזונות שהם בטוחים מכל הבחינות, ומומלץ בחודש הראשון לאכול רק אותם.  אחר כך מתחילים את הניסויים, כל סוג מזון לחוד ומחכים שבוע לפחות בין ניסוי לניסוי.

אם אתם רק רוצים להפחית את האשמים העיקריים, להלן רשימה קצרה של כמה מזונות עשירים בהיסטמין.  רק קחו בחשבון שתמשיכו לסבול, אם תמשיכו לצרוך אפילו אחד מהמזונות הבעייתיים עבורכם...

נבט חיטה

תוספות - בנזואט, סולפיטים, ניטריטים, גלוטמט, צבעי מאכל

מונואמין Diamine (DAO) חוסמים:

מזונות עם רמת היסטמין גבוהה:

כל  סוגי האלכּוֹהֶל

מזונות מוחמצים או משומרים - 

גבינות קשות 

מוצרי בשר מעושן - נקניק, נקניקיות .

שעועית וקטניות - פולי סויה, בוטנים

אגוזים - אגוזי מלך, ברזיל..

שוקולד ומוצרים מבוססי קקאו אחרים

חוֹמֶץ

ארוחות מוכנות

חטיפים מלוחים, 

ממתקים עם חומרים משמר צבעי מאכל מלאכותיים 

רוב פירות ההדר- לימון - קיווי, לימון, ליים, אננס, שזיפים ...

אֱגוֹזִים

פָּאפַּאיָה

עגבניות

תה שחור, ירוק, מצ'ה

משקאות אנרגיה

שָׁנוּי בְּמַחֲלוֹקֶת:

יוגורט - תלוי בתרבות החיידקים המשמשים

חלבון ביצה  -  משחרר היסטמין רק אם נא

אַחֵר:

שמרים - למרות שזה אינו מכיל היסטמין ככזה, שמרים משמש כזרז לייצור היסטמין במהלך הייצור. אין שמרי המוצר הסופי.

אולי יעניין אתכם גם:

מונוסודיום גלוטמט- שמות רבים, אותו נזק

על קצה המזלג- איך אנחנו מגיבים לאוכל שלנו (וממה יש להיזהר). חלק ראשון מתוך 3

למה הילד לפעמים מתנהג כאילו הוא שונא אותי (ואת עצמו?)

רשימת הקניות של החודש הראשון- הגרסה הפשוטה

החודש הראשון- חודש הניקוי- מאוד קל מבחינת אוכל, ומאוד קשה מבחינה נפשית.

נראה, שאי אפשר לאכול שום דבר, וכמעט כל המתכונים ה"אוטומטים" הטעימים פתאום מחוץ לתחום.  על להזמין או לקנות אוכל מוכן אין מה לדבר.

בדיעבד אפשר לאכול הרבה, וטעים, ובריא.  אפשר גם להעלות במשקל אם מגזימים עם הסוכר, המלח  והשמן המותרים.

אשתדל להעלות בימים הקרובים רשימה של מתכוני בסיס מחייכים פשוטים וטעימים (להפתעתי גם חלק מהחברים של הילדים מנסים לקבל מהם טעימה בבית הספר), ואולי אפילו תפריט ארוחות לשבוע, אבל לבינתיים רשימת החומרים והקניות המותרות.

לגבי מוצרים מוכנים: אני מזכירה חלק מרשימת הקניות של משפחתנו.  אני לא מקבלת על זה שום תמורה, ולא אחראית לשינויים אפשריים בהרכב החומרים (למשל עוגיות עבאדי מלח שהיו כרש הצלה שלנו לשנתיים האחרונות פתאום מכילות שמן\תמצית רוזמרין, שזה מתכון לאסון סליצילטי).

בגדול קונים בסופר רק המוצרים ש*כל* הרכיבים שלהם מופיעים ברשימה הזו לגבי החומרים ה"אמיתיים".  לגבי הE למיניהם, מותר לקנות את כל מה שלא מופיע ב"רשימת השר''ץ".

הרשימה על בסיס רשימת FEDUP.com.au'  , אלא מה.

הרשימה:

רשימה בטוחה לחודש הראשון (עם סיווג עם\ללא גלוטן)

ירקות:

אפשר טרי, קפוא, בשימורים ללא שר''ץ, מיובש-

לוף (כרשה)

סלרי

חסה

שעועית ירוקה

כרוב: ביצנים, לבן, אדום

תפוחי אדמה לבנים בלבד, לא "חדשים"

בצל ירוק (לא עם עיבוי בשורש)

פטרוזיליה (עד חצי כוס של פטרוזיליה טרייה בשבוע, או 2 כפות מיובשת)

תירס גמדי

לפת לבנה (לא צהובה)

פרי:

אגסים

אגסים בסירופ (לא במיץ)

פרות וירקות יש לאכול כשהם בשלים וקלופים היטב.

אגוזים וגרעינים:

אגוזי קשיו- רק טבעי או בקלייה ביתית קלה

פרג – לא שומושום!

תבלינים ומצרכי מכולת:

שום (לא יותר מדי) כולל אבקה "פשוטה" ללא חומרים נגד קרישה

זעפרן

מלח לבן פשוט  או גס (לא הימליה, לא בתוספת תבלינים וכו)

דפי אורז

אבקת אפיה

סודה לשתיה

חומצת לימון

פרג – לא שומושום!

תמצית וניל

נסקפה נטול קפאין

חרובים (לפעמם החרובים מטורקיה גורמים לתגובה)

סירופ מייפל טבעי

סוכר לבן ודמררה

אורז תפוח (אצלנו בטר אנד דיפרנט נבדק כלא גורם לתגובות, בניגוד למותגים אחרים, אולי בגלל תהליך ההתפחה שמשחרר גלוטמטים.)  זהירות- ילדים מסוימים – הרגישים ביותר לגלוטמטים-  מגיבים לאורז תפוח בחלב.

שמן : קנולה, חמניות, סויה ללא תוספות ויטמינים ואחרים

טופו טבעי

ביצים

סויה, טופו טבעיים

דגנים וקטניות ללא גלוטן:

אורז לבן וחום (לא בסמטי, לא בטעמים אקזוטים)

שיבולת שועל (מכילה גלוטן בכמות קטנה, אלא אם כן מדובר בש''ש מיוחדת המאושרת ללא גלוטן)

קינואה שטופה היטב

טף

כוסמת

קורנפלור

קמח ת''א

טפיקוה\קמח טפיוקה

דוחן

שעועית לבנה, אדומה, אדזוקי, צהובה, מונג, מאש, לוביה, לא פול,

תורמוס,

חומוס,

דגני גלוטן

ברנפלייקס המכיל רק את החומרים המותרים

פתיתים

קמח לבן, חום, מלא

חיטה ומוצריה (קוסקוס, בורגול וכיו''ב)

שעורה

כוסמין

שיפון

סייטן טבעי

בשר

- עוף, הודו, בקר, כבש... לא את החלקים הפנימיים. שחיטה פחות מ3 ימים או אם קפוא פחות משבועיים-שלושה

מוצרי חלב

חלב

חמאה טבעית

גבינה לבנה (של טרה: מלח, חלב), קוטג'

שמנת חמוצה

גבינות לבנות (צפתית וכו) עד שבועיים מתאריך הייצור (יש אנשים שגם לזה מגיבים)

גיל, אשל, יוגורטים טבעיים ללא תוספות "עמילנים" וכאלו

דגים

לבנים (לא סלמון, אדמונית וכיו''ב) טריים (דייג עד יומיים שלושה או קפואים עד שבועיים)

כללי בישול והערות:

עדיף בישול כמה שיותר קצר במים, השחמה גורמת לאמינים- בהתחלה עדיף להפחית

בוודאי לשמור על רשימת השר''ץ

פירות וירקות יש לאכול כשהם בשלים וקלופים היטב,

אנשים רגישים מגיבים גם לצורות ה"מוסתרות" של המונוסודיום גלוטמט- לתת חיטה או שעורה, עמילן מעובד, "חלבון ירקות" ותמצית אצות הם האשמים העיקריים. יש ברשימת השרץ פירוט של צורות הMSG המוסתרות ושווה להוציאם גם מהתפריט אם לא רואים שיפור אחרי שלושה שבועות...

אולי יעניין אותך גם:

הצגה כללית של השיטה

להוריד רק את השר''ץ או ללכת על כל הקופה?

זהירות! אוכל מעובד גורם (גם) למחלות אוטואימוניות. עכשיו זה מדעי:

 

 

 וגם קצת "אמרתי לכם"...
 

 כן, אני יודעת שיש הבדל תהומי בין אלרגיה, רגישות ומחלה אוטואימונית.  היום, מתברר שממש כמו הגדר של המעיים שלנו, שאמורה להגן על הגוף ממזיקים אך מתפוררת בגלל השר''ץ והאוכל המעובד, גם גדרות והגדרות אלו לא כל כך אטומות כמו שחשבו עד עכשיו. לפחות לא בפני נזקי האוכל המעובד.



האם סוכר ומזון מעובד מנקבים חורים במטריית ההגנה של גופנו?
 

 

זמן קצר מאוד אחרי שהתחלנו את "דיאטת החיוכים" בשביל בעיות ספציפיות מאוד (בעיקר מיגרנות ובעיות התנהגות), סיפמטומים רבים של מחלות אוטואימוניות, ושל צרות אחרות שהתמודדנו אתם שנים, נעלמו או פחתו באופן ניכר. וזאת, אחרי שנים של טיפולים קונבנציונאלים כושלים. 

 התחלתי לקרוא, ללמוד ולחשוב, וצעקתי לכל מי שרצה לשמוע אותי (רובם מרוכזים במטבח הביתי, לצערם)שלא ייתכן שכל השר''ץ הזה לא משפיע גם על המערכת האוטואימונית שלנו, ושתסמיני ה"רגישות" מנותקים לחלוטין מהמחלות האוטואימוניות שמתפרצות בעולם המערבי. צליאק היא רק דוגמא קטנה, ו"בטן של חיטה" המעולה עשה שם עבודה מצויינת של העלאת המודעות, אך ישנה עוד להקה שלמה של מחלות אוטואימוניות שעוטות על ילדינו ועלינו.

קלעתי לדעת גדולים, מסתבר, ועוד קרוב לבית.  התפרסם בינואר 2016, חדש מהתנור, מחקר משותף לפרופסור לרפואה בטכניון (יש! ישראלי!) עם עמיתו הגרמני, שמראה קשר חזק בין מחלות אוטואימוניות, אלרגיות וכו', ולבין גלוטן (הגלוטן ה"חדש" הזה שפותח על ידי תעשייות המזון בשישים שנים האחרונות) וכל הכימיקאלים שמוסיפים לנו למזון. ועוד לינק לאותו מחקר, מובא אחרת.

 

 

קבלו  בבקשה תרגום חלקי מהמאמר לעיל: "חוקרים מצאו קשר בין מזון מעובד ומחלות אוטואימוניות"

ניו יורק וחיפה, ישראל (3 ינואר  2016) - בעולם הסוער של היום, מזון מעובד הינו נפוץ ונוח. אבל הנוחיות הזו יכולה להביא עימה מחיר כבד  יותר ממה שידענו עד כה, אומר צוות בינלאומי של חוקרים. בממצאים שפורסמו לאחרונה בעיתון Autoimmune Reviews, חוקרים מישראל וגרמניה מביאים ראיות לפיהן מזון מעובד מחליש את ההתנגדות של המעי לחיידקים, רעלים ואלמנטים תזונתיים ולא תזונתיים עוינים אחרים, דבר אשר בתורו מגדיל את הסיכון להתפתחות מחלות אוטואימוניות.


המחקר בראשותו של פרופ 'אהרון לרנר, מהפקולטה לרפואה בטכניון והמרכז רפואי כרמל, חיפה, וד"ר טורסטן מתיאס של מכון Aesku-קיפ (גרמניה).

צוות המחקר בדק את ההשפעות של מזון מעובד על המעיים, ועל ההתפתחות של מחלות אוטואימוניות - מחלות שבהן הגוף תוקף את הרקמות של עצמו. יותר מ -100 מחלות מסוג זה כבר זוהו, כולל סוכרת "סוג 1", מחלת צליאק, זאבת, טרשת נפוצה, דלקת כבד אוטואימונית, ומחלת קרוהן.

"בעשורים האחרונים חלה ירידה בשכיחות של מחלות זיהומיות, אך באותו הזמן חלה עלייה בשכיחות של מחלות אלרגיות, סרטן ומחלות אוטואימוניות," אמר פרופ 'לרנר. "מכיוון שהמשקל של שינויים גנטיים הוא לא משמעותי במהלך תקופה כה קצרה, הקהילה המדעית מחפשת את הסיבות בתחום הסביבתי."

במחקרם, החוקרים התמקדו בעלייה המסחררת בשימוש בתוספי מזון התעשייתיים שמטרתם שיפור איכויות כמו טעם, ריח, מרקם ואורך חיי מדף, ומצאו "... קשר סיבתי מובהק בין השימוש המוגבר של מזונות ומעובד עלייה בשכיחות של מחלות אוטואימוניות. "

מחלות אוטואימוניות רבות נובעות מפגיעה בתפקודה של "גדר המעיים", "רקמות צמודות" המגנות על רירית המעי. בתפקודן הרגיל, "רקמות צמודות"  אלא משמשות כמחסום נגד חיידקים, רעלים, אלרגנים וחומרים מסרטנים, ומגנות על המערכת החיסונית מהם. נזק "רקמות צמודות" (המכונה גם "מעי דולף") מוביל להתפתחות של מחלות אוטואימוניות.

החוקרים מצאו כי לפחות שבעה תוספי מזון נפוצים מחלישים את ה"רקמות הצמודות"  : גלוקוז (סוכר), נתרן (מלח), ממסים שומן (מתחלבים), חומצות אורגניות , גלוטן, טרנסגלוטמינאז חיידקים (אנזים מיוחד המשמש כחלבון מזון "דבק ") וחלקיקים ננומטריים."סוכנויות הבקרה והאכיפה כגון FDA מחמירים לפקח על תעשיית התרופות, אבל שוק תוספי המזון נותר ללא השגחה מספיק," אמר פרופ 'לרנר. "אנו מקווים שמחקר זה ומחקרים דומים יגבירו את המודעות לסכנות הטמונות בתוספי מזון תעשייתיים, ולהעלאת המודעות לצורך בשליטה עליהם."


החוקרים גם מייעצים לחולים עם מחלות אוטואימוניות, ואלה שיש להם רקע של מחלות כגון משפחה, לשקול הימנעות ממזונות מעובדים במידת האפשר."

 

השכלתם? תפיצו, לרווחת הכלל.

אולי יעניין אותך גם:

על קצה המזלג- איך אנחנו מגיבים לאוכל שלנו (וממה יש להיזהר).

מכתב ההשימוטו. לקרוא, להפיץ, להבין

הריח הטוב של הכביסה, והכוח האפל של הג'דיי:

קציצות עדשים כתומות- חטיף בריא שהוא ארוחה

כמה סרטים וחשבון פשוט

 

מכתב לגננת והכנת ג'לי בריא עם צבע מאכל טבעי. כיף לט''ו בשבט ולכל השנה.

גננת יקרה,

שמעתי שאת רוצה להכין ג'לי עם הילדים, ושמחתי מאוד.  נחמד וטעים, שילמדו להכין אתך חטיפים בריאים... ויביאו גם הביתה! (אני גם אוהבת ג'לי).

אבל אז עלה החשש שהילדים הולכים להשתמש בג'לי תעשייתי עם צבעי מאכל מלאכותיים, מלטודקסטרין, חומרי טעם וריח סינטטיים ועמילן מעובד (אלו רכיבים נפוצים בג'לי המוכן שמוכרים לנו בסופר).  לרוב יש בו גם חומרים משמרים. 

רציתי לספר לך על מחקר סאוטהמפטון, שהוכיח מדעית מה קורה לילדיםשנחשפים לחומרים אלו (משמרים, מריירים (משפרי טעם כגון מלטודקסטרין- שהוא לא רק ממתיק מלאכותי אלא גם פועל במוח כמו MSG, ואחרים) וצבעים – http://thetasteofasmile.blogspot.co.il/2015/10/blog-post_28.htmlבקיצור, שר''ץ).

הילדים האלו הופכים עצבניים יותר, תוקפניים יותר, מגלים סימנים של היפראקטיביות ומגלים סימנים של התנהגות היפראקטיבית וקושי להתרכז.  לכן,רציתי לבקש ממך שתשתמשי באחד המתכונים הפשוטים של ג'לי טבעי, על בסיס אגר-אגר או ג'לטין טבעי, שקיימים. גם צירפתי אחד בסוף המכתב הזה.

המחקר של אוניברסיטת סאוטהמפטון[i] התמקד בילדים בני 3 ובילדים בני 8-9, ופורסם יחד עם מסקנותיו (התנהגות היפראקטיבית אצל ילדים שלא מאובחנים כהיפראקטיביים בעקבות מנה "רגילה לילד מערבי" של שר''ץ) בעיתון The Lancet, שהוא אחד העיתונים הרפואיים המוערכים בעולם, אם לא הראשון ביניהם.  ישנם עוד מחקרים, שמראים שאסתמה "כרונית", טיקים, קושי להיגמל מטיטול, התקפי זעם וחריקות שיניים, נעלמים כשחומרי השר''ץ מוצאים מהתפריט.

אבל את גננת ואני אמא, ורציתי גם להמחיש לך איך הבן שלי וילדים אחרים מגיבים, דרך סיפורים שלוקטו בדפי האינטרנט ובפורומים של הורים. יש המון סיפורים (אתרגם כמה מהם ואביא לכם), וסרט אחד שאני מזמינה אותך לראות. הוא מתאר איך באנגליה חילקו באקראי ילדי בית ספר בני 5-9 ל2 קבוצות, לקבוצה אחת נתנו אוכל "של מסיבות (ממתקים, חטיפים,סודה-צבעוני, מתוק, מלא בשר''ץ). לקבוצה השנייה נתנו חומוס, ירקות, פיתות ותפוחים. לאחר מכן ערכו תצפית על הילדים :

בקבוצה הרגילה לא נרשמה אף תקרית של "רוע לב" או התנכלות. בקבוצה שאכלה את השר'ץ: 69 התנכלויות.

תקריות תקיפה ואלימות פיזית: 8 אירועים נגד 63.

התנהגות היפראקטיבית (מקוטלגת על ידי אנשי מקצוע מומחים): 30 אירועים נגד 163.

לאחר מכן נתנו משימות פשוטות לבצע. הקבוצה של ה"שר''ץ" תפקדה יותר לאט, ופחות טוב, ב48% אחוזים. זה המון!

וזה רק מפעם אחת... תחשבי על האפקט המצטבר של חומרים אלו לאורך זמן, ותעשי מה שבחרתי אותך לעשות, כי אני סומכת עלייך עם היקר לי מכל: תשמרי בבקשה על הילדה שלי, שלא תאכל את השר''ץ הזה.  אנחנו בבית מנסים לחנך להימנע מאוכל זבל, אבל הילדה אתך רוב היום. כל כך הרבה תלוי בך.

כולנו רוצים לילדים שלנו ילדות מתוקה, ומלאה בצבעים שמחים. זה אפשרי, ויכול להיות כיף.

חבר נתן לה M & M צהוב במסעדה פעם אחת, ובתוך דקות היא הפכה משמחה ורגועה לצרחות, בעיטות, התפרצות זעם גדולה אחת. הייתי צריך לקחת אותה בכוח, ידיים והרגליים מעופפות, מהמסעדה. חשבתי הסוכר השפיע עליה, אבל היא הייתה בסדר גמור לאחר אכילת דברים ממותקים בעבר ...
הקיץ הזה( שהילדה התחילה לאכול ממתקים וגלידות עם צבעי מאכל) היה כל כך קשה. הילדה שלנו הרגועה, הסבירה, התחילה בהתפרצויות רגשיות , בטריקת דלתות, יריקות, בעיטות, צרחות, בלזרוק דברים עלינו, אמרה דברים נורא מרושעים, החלה "מתפרקת"  מתקלות זעירות,, מתעלמת מאתנו, לא סייהמ את המטלות שלה, אפילו "נַהמה" בכעס. לא יכולנו להתווכח עימה יותר."Why I’m Over This Rainbow: Our Food Coloring Sensitivity Story

רעיון ליצירת ג'לי בצבעים טבעיים:

מתכון לג'לי טבעי, טבעוני (אם משתמשים באגר אגר) ומהיר:

מה צריכים:

חצי ליטר נוזל לבחירה: (מים מומתקים ב- 4 כפות סוכר, או 100 מ''ל תרכיז מיץ תפוחים או תפוזים, או סירופ מקופסת אגסים או אפרסקים משומרים, משלימים מים לסה''כ 1/2 ליטר), או פשוט חצי ליטר מיץ פירות טבעי (זהירות, כל מיצי הפירות עשירים בסליצילטים)

כפית מיץ לימון או 1/4 כפית מלח לימון  (אז אפשר להמתיק קצת יותר)

4 עד 8 גרם אבקת אגר-אגר או ג'לטין. 4 גרם יניבו מרקם של ג'לי לאכול בכפית מתוך כוסית, מ8 גרם אפשר ליצור ממש דובונים ונחשי גלי.

מה עושים:

מביאים לרתיחה וממשיכים לערבב כשתי דקות אחרי הרתיחה, יש לדאוג שכל האבקה (או הדף אם משתמשים בדפים) מומסים. אם מישהו רגיש לסולפיטים (יש בהרבה מוצרי ג'לטין) ממשיכים לבשל ל12-15 דקות, אבל אז צריך להשלים את כמות הנוזלים בחזרה.

שופכים לתבנית שטוחה (מומלץ להגיע לגובה של כ2-1 ס''מ) או לתבנית שקעים, אפשר בצורת דובונים או כל צורה אחת שתתאים לכם.  מי שהשתמש ב4 גרם ישפוך לכוסיות או מעל סלט פירות מוכן ואז נוצר מין טרייפל נורא נחמד.

המשקיענים יוסיפו בתבנית חתיכות פירות חתוכים.

לפוצץ את הבועות שנוצרו עם מזלג\סכין, ולקרר במקרר עד ש"נתפס" טוב. אם משתמשים בכוסיות אפשר להוריד את כמות האבקה ל2-3 גרם, ויוצא יותר  במרקם של "מעדן"...

אם רוצים אפשר לצבוע בצבעי מאכל טבעיים... זה הופך להיות גם שיעור מדעים!

איך נצבע?

איך לייצר צבעי מאכל ביתיים-

מתחילים עם קמצוץ קטן או כמה טיפות של צבע: כי...

זהירות, בכמות גדולה גם טעם הפרי\ירק מורגש, לכן עדיף ללכת על צבעוניות עדינה של פסטלים...

אָדוֹם:
• מיץ סלק טהור
• אבקת סלק
• מיץ רימונים טהור
וָרוֹד:
• מיץ סלק טהור
• מיץ חמוציות טהור
• מיץ פטל טהור

כָּתוֹם:
• מיץ גזר טהור
• כורכום
•פַּפּרִיקָה

צָהוֹב:
• כורכום
•זְעַפרָן

יָרוֹק:
• כלורופיל נוזלי
• אבקת Matcha (בחנויות הטבע)
• מיץ פטרוזיליה
• מיץ עשב חיטה
• מיץ תרד

כָּחוֹל:

• מיץ כרוב אדום מעורבב עם קצת סודה לשתייה (כחול בהיר)

סָגוֹל:
• תרכיז רימונים
• מיץ ענבים סגול, מרוכז

חוּם:
•אבקת קקאו
• גרגרי קפה נמס (לילדים אפשר נטול)
•תה שחור (רגיל) חזק מאוד

•קינמון

•אבקת חרובים

·         שָׁחוֹר:
• אבקת קקאו שחורה
• אבקת פחם פעילה (בחנויות הטבע .כן, זה בטוח לאכול ואפילו מועיל!)

בתיאבון, ובריאות שלמה

אולי יעניין אותך גם:

על סתגלנות, אהבה ו ודימיון מודרך. וגם - הצחוק הגדול של היום, ומתכון ל"מרק עוף" בית. וגם מתכון אסור, אבל כל כך טעים שמותר להתגעגע

כמה סרטים וחשבון פשוט

דף מידע- אמינים

על קצה המזלג- איך אנחנו מגיבים לאוכל שלנו (וממה יש להיזהר).

---

[i] http://www.southampton.ac.uk/psychology/research/impact/food_additives.page#publications

http://www.iatp.org/files/421_2_105204.pdf

“Food Coloring: A Rainbow Of Risks” – Comprehensive results of studies, compiled by the Center for Science in the Public Interest (CSPI):

http://cspinet.org/new/pdf/food-dyes-rainbow-of-risks.pdf

Studies on red, yellow, blue and mixed dyes, with a shocking image of longterm damage to a human colon:

http://www.diet-studies.com/