מלחם ללא גלוטן שמוכרים בסופר או במאפיות עדיף בדרך כלל להתרחק. הוא מכיל מרגרינה, עמילן מעובד או שומנים מוקשים, (עשיר מדי בגלוטמטים), חומרים משמרים, כל מיני סוגי גאמ למיניו ומקציפים, שהוכחו (ראו פוסט כאן) במחוללי "חורים" בבטנת המעיים ובכך תורמים להיווצרות מחלות אוטו אימוניות. סוג של אירוניה, כשחושבים שרוב האנשים שנאלצים לאכול ללא גלוטן סובלים מבעיה אוטואימונית.
ניסיתי המון פעמים ליצור לחם ללא גלוטן רק מדגנים מלאים, ויש תקווה שאפרסם אחד כזה אם אגיע לשחזור עקבי של הצלחה.
אבל בינתיים מתכון אחד שרובו דגנים מלאים.
הוא יחסית זול (בטח ביחס ללחמים הקנויים), ולא מכיל שום מרכיב שסבתא של סבתה לא הייתה מוצאת במטבח שלה (מלבד אולי הטף והחומוס, אבל זה כבר תלוי גאוגרפיה ולא התקדמות תעשיית המזון).
רכיבים:
כוס קמח אורז מלא
3\4 כוס קמח טף שחור
1\4 כוס קמח חומוס
כוס קורנפלור או קמח קונדיטור "לבן פשוט" (מי שרוצה מזון לא מעובד כלל ישתמש בקמח אורז לבן, אבל הלחם יתפורר יותר בקלות ויתיישן עוד יותר מהר.
כוס ורבע ו3\4 מים עד '
3\1 כוס שמן (זית למי שאין בעיית סליצילאטים, קנולה לאחרים)
3 כפות סוכר חום או דבש (אם דבש להוריד 2 כפות שמן)
2 כפיות גדושות שמרים
2 כפיות מלח
3 ביצים.
שיטת הכנה:
מערבבים את כל הרטובים + סוכר או הדבש והקמח הלבן עם השמרים וממתינים כמה דקות, רק לראות שהשמרים לא מתו.
מוסיפים את הקמחים המלאים ומערבים ה-ר-ב-ה זמן, לפחות 10 דקות בהקצפה כמו עוגת ספוג. מרקם הבצק צריך להיות כפנקייק סמיך מדי, או מיונז. שופכים לתבניות אינגליש קייק ושומרים במקו חמים ונטול רוח (אני אוהבת את המיקרוגל) עד שהבצק יטפח יפה (הוא לא יכפיל את נפחו, אל תחכו).
מכניסים לתנור חם (200 מעלות לפחות) ל10 דקות, ולאחר מכן מנמיכים את החום ל170 לעוד כ30- 40 דקות, עד שהמשטח העליון שחום יפה ומתבקע כמו לחם כפרי (המהדרין יפזרו קמח אורז מעל).
מחכים לפחות 20 דקות לאחר שחותכים את הלחם וטועמים.
כמו כל דבר טבעי, הלחם יישמר לילה אחד באופן סביר. אפשר להקפיאו בפרוסות דקות, ואפשר לפרוס דק דק ולהכניס לתנור בינוני (140) עד שהפרוסות מתקשות ומשתזפות, ואז יש צנימים לשבוע הקרוב.
