לשלם 16.90 על חבילה של "צ'יפס עדשים"? קרקרים מחייכים, ללא גלוטן, טבעוניים, פרווה

 לשלם 16.90 על חבילה של "צ'יפס עדשים"? קרקרים מחייכים, ללא גלוטן, טבעוניים, פרווה. אפשר לתבל, ואפשר בקלות להפוך לצ'יפס מעניין ומיוחד.

טעים אפילו  ללא כל תוספת- תמונה: S.Cox

המדף נטול הגלוטן בסופר או בחנות הטבע: הוא קטן, הוא יוקרתי בכאילו ויקר באמת. יש בו המון מלכודות, של חומרים מזיקים במסווה של מזון בריאות, ואני כל פעם שואלת את עצמי: לא מספיק שהילד כבר רגיש וחייב להימנע מגלוטן, אתם חייבים לפוצץ אותו בטעמים מלאכותיים, במונוסודיום גלוטמת, בעמילן מעובד ובחומרים משמרים? עוד לא מספיק רע לו? זה בעיקר נכון למי שאוכל בלי גלוטן בגלל בעיות הקשורות לאוטיזם/ADD. כבר יודעים שחומרי השר''ץ מחמירים את התופעות האלו, והם דווקא נמצאים בהמון תחליפים ללא גלוטן.

עד שנצליח להשמיע את קולנו אצל היצרנים, הפתרון כנראה עובר דרך המטבח הפרטי...

קרקרים אלו לא נופלים מחבריהם המסחריים (להיפך), הם ניתנים לגיוון אינסופי, ומעבר קצר על המחבט או בתנור גריל לאחר משיחת שמן קנולה (או זית, להרפתקנים) הופך אותם לצ'יפס, בתנאי שרידדתם אותם מספיק דק. הם גם טובים לנגב דיפים וממרחים (במיוחד אוהבים את אלו מקמח חומוס וממרח...חומוס, מוזר), ולקחת בשקית לבית הספר בימים האלו שפשוט אין זמן לארוחת בוקר.אה, והם נשארים פריכים לשבועות בכלי אטום. אנחנו הגענו לשבועיים, אחר כך אף פעם לא נשאר. אבל ממציאת המתכון  Stephanie Cox  טוענת לשבועות שלמים. היא גם צילמה קרקרים יותר יפים משלי (אצלנו אין סבלנות, ותמיד מישהו בא "לטעום" לפני שהם מתקררים על המשטח). זה הזמן להזהיר: חכו עד שיתקררו בשביל להעביר לקופסא, אחרת תקבלו פתיתי קרקרים.

סטפני קוקס. אושיית פיילסייף
 

ייתרון נוסף- כאן החלבון כבר בקרקר!

קרקרים מקטניות.  קלים להכנה, וטעמם משובח "סתם כך" או עם פרג, שום או גרגירי דוחן לתוספת קרנצ'.

נסו אותם גם כתחליפי ל 'צ'יפס תירס' בנאצ'וס, ותימנעו מתירס מהונדס גנטית שעוד לא ברור מה הוא עושה לנו...

אני תמיד מכינה מנה כפולה עם שני תיבולים שונים, אך כאן יש כמויות "למתחילים". לגבי בחירת קמח הבסיס: המתכון המקורי קורא לקמח חומוס. זה טעים ובדוק. רק מה? מי שסובל מתת-תפקוד בלותת התריס מומלץ לו להגביל את צריכת החומוס, אז ניסינו עם עדשים כתומות טחונות לקמח (בטחינה ביתית), עם תוספת של שום . בינגו! הצבע, הטעם... העדשים מעניקות טעם מתקתק/מעושן נעים במיוחד. תגוונו!

מה צריכים?

1 כוס קמח חומוס או קמח עדשים כתומות.

יותר קל לרדד בין דפי אפיה
תמונה: S: Cox
 

2 כפות שמן קנולה טוב (ללא תוספת ויטמינים וכיו''ב, ממילא אופים את זה), או שמן זית למי שלא רגיש לסליצילטים

3-4 כפות מים

1/4 כפי מלח

 

 

אופציות:

 

זרעי פרג (כ2 כפיות)

אבקה שום (כ 1/2 כפית)

גרגירי דוחן (גם לא לסובלים מבעיות בלותת התריס)

שבבי פלפל חריף (כ 1/2 כפית): לא לחודש הניקוי, רק עם פלפל חריף מאוד  כי הקפסאיסין שבפלפל החריף "מנטרל" את ספיגת הסליצילטים.

עוד 4 כפות שמן ומלח להכנת צ'יפס

 

 

מה עושים?

מערבבים את כל החומרים היטב מלבד המים. אם רוצים פרג/דוחן על כל הכמות מוסיפים אותם בהתחלה. אם רוצים אותם רק על חלק מהקרקרים מפזרים אותם על החלק הרצוי בזמן הרידוד.

מוסיפים מספיק מים כדי להפוך את הבצק לנוקשה אבל ניתן לרידוד. בדרך כלל 3 כפות מספיקות.

מחלקים ל 2-3 (תלוי בגודל מגשי האפייה שלכם ובכמות שהכנתם)

מרדדים כל חלק כמה דק שאפשר (אבל דק!) בין 2 שכבות של נייר אפייה.

מסירים את השכבה העליונה של הנייר, מחלקים את הבצק לצורות הרצויות, ומחליקים אל מגש אפייה. כמו שכבר הבנתם אותי, ריבועים זה בסדר גמור, אם כי אולי כוכבים יותר ידברו עם הילד... ויש להם יותר פינות שישחימו יפה.

מרובע זה טעים ופשוט
תמונה: SCox

אופים בחום של 200C מעלות במשך 5-8 דקות.

מחכים שיתקרר כדי להעביר אותם לכלי אטום... או שתוותרו על הצורות היפות!

חשקה נפשכם בצ'יפס? תחממו שמן, תזרקו כמה מהקרקרים למחבט עד שהצבע והריח מוצאים חן בעיניכם, או שתמשחו את הקרקרים בשמן, תפזרו מלח גס, ותעבירו מתחת לגריל ל3-4 דקות, תוך השגחה שלא יחרך!

בתיאבון!

 

 

אולי יעניין אותך גם:

לא זה לא חומוס! מתכון לממרח קטניות טעים ומגוון

למה הילד לפעמים מתנהג כאילו הוא שונא אותי (ואת עצמו?)

הצגה כללית של השיטה, ודף הפייסבוק החדש של שיטת החיוכים

"דבש", ושני רטבי "סויה" שלא ידעו שהם כאלו

 

"דבש", ושני רטבי "סויה" שלא ידעו שהם כאלו

fashionalmanac.wordpress.com

אחד הדברים הראשונים שלומדים בבישול מחייך, זה שמעט מאוד מוצרי בסיס יכולים להרכיב כמעט אין ספור מאכלים.

בגלל ביקוש מאוד ספציפי, שלושה מתכונים קצרים ופשוטים שמאפשרים להתגבר על מחסור בדבש וברוטב סויה (שני מתכונים).

משם הדרך למוקפצים מחייכים סלולה ומזמינה. אפשר להכין כמות גדולה ולשלוף לאותן ארוחות ערב שאין כבר רעיונות. מוקפץ מירקות מחייכים ונתחי חזה עוף על מצע נודלז, אורז או פסטה הינו תחליף מעולה לפסט פוד, במיוחד אם משכילים להגיש אותו בקונטיינרים של טייק אווי ומקלות אכילה חד פעמיות.

סירופ מוזהב:

 יש הרבה מה לדעת על סירופ זהב.  בינתיים רק המינימום ההכרחי כדי להכין את המעדן הלא בריא והחשוב הזה:

מה צריכים:

סוכר 200 גרם
מים 50 גרם

סוכר 1 קילוגרם
מים רותחים 600g
3\4כפית מלח לימון


מה עושים:
1. יוצקים 200 גרם סוכר  ו50 גרם מים  לתוך סיר גדול. על אש בינונית, מנענעים ומסובבים את סיר עד שהסוכר מתכרמל  לצבע זהוב כהה.

2. מוסיפים את המים הרותחים, קילו הסוכר ואת מלח הלימון.

3. משאירים לבעבע בקושי (בועות קטנטנות נוצרות ועולות למעלה) על אש נמוכה מאוד במשך 45 דקות. מדי פעם מברישים את דפנות הסיר עם מברשת סיליקון רטובה, עד עיבוי וצבע יפה .

4. משאירים להתקרר קצת. מגניבים ויוצקים לצנצנות מעוקרות או בקבוקים. תווית וחנות במקום קריר.


ועוד הערה מנחמת קטנה- מהרגע שאדם ממוצע מפסיק לצרוך אוכל מעובד ושתיה תעשייתיים, הוא "חוסך" כ30 כפיות סוכר ביום (על פי נתוני צריכה סטטיסטיים). וזה עוד לפני הסוכר בקפה... אפילו רטבי הסלטים שמוכרים מומתקים באגרסיביות.

מה שאומר, שצנצנת הסירופ היפה שתעמוד לכם מהיום על השיש, ומחזיקה בערך חודשיים, לחלוטין נכנסת למסגרת התזונה המערבית הרגילה...

רוטב הפלא:

  (שהוא כמעט ברביקיו)

מה צריכים:

  

• 1/2 כוס סירופ זהב• 1/4 כוס ג'ין (אם צריך מאושר ללא גלוטן כמו Cold River Gin  או Hendrick’s Gin למשל)• 1/4 כוס סירופ מקופסת אגסים משומרים• 1 1/2 כפית מלח• 2 כפיות סירופ חרובים  ** 

• 1 כפית עמילן טפיוקה

אופציה:

 ** אם אין  סירופ חרובים אז אפשר להחליף בחצי כפית אבקת חרובים מעורבבות עם שתי כפיות מים , או את אותה כמות של קפה נטול חזק.

מה עושים:

מוזגים לסיר קטן את כל החומרים מלבד כפית אחת של סירופ החרובים ועמילן טפיוקה. בעדינות מביאים לרתיחה ומערבבים מדי פעם.משאירים לבעבע תוד שימת לב תמידית עד שמתחילים לראות קצף, מורידים מהאש ומוסיפים את סירופ החרובים והטפיוקה. מערבבים ובארגטיות ומניחים בחזרה על אש רגועה עד לרתיחה. כשזה נראה שוב "קצפי" התערובת מוכנה.לא, אבל ל-א טועמים לפני שהרוטב מתקרר, אלא אם כן כוויות בלשון לא מפריעות לכם.

שומרים בכלי אטום במקרר.

אפשר להשתמש בו כמרינדת ברביקיו לבשר, או כבסיס למוקפץ.

רוטב שמויה:

מה צריכים:
 

• 1/2 כוס סירופ זהב
• 1/2 כוס סירופ מקופסת אגסים משומרים
• 3 כפיות מלח
• 2 כפיות נסקפה נטול מוכן   

• 1 כפית עמילן טפיוקה , קורנפלור או קסנטן
• 2 כפיות שום גבישי
• 2 כפות לוף טחון לכדי עיסה  

אופציה:

 כפית מלאה פלפל קיין חזק מאוד או פלפל שאטא חריף

מה עושים:

מוזגים לסיר קטן את כל החומרים מלבד כפית אחת של סירופ האגסים ועמילן טפיוקה. בעדינות מביאים לרתיחה ומערבבים מדי פעם.משאירים לבעבע תוד שימת לב תמידית עד שמתחילים לראות קצף, מורידים מהאש ומוסיפים את סירופ האגסים והטפיוקה. מערבבים ובארגטיות ומניחים בחזרה על אש רגועה עד לרתיחה. כשזה נראה שוב "קצפי" התערובת מוכנה.לא, אבל ל-א טועמים לפני שהרוטב מתקרר, אלא אם כן כוויות בלשון לא מפריעות לכם.

שומרים בכלי אטום במקרר.

 בתיאבון!

על סתגלנות, אהבה ודימיון מודרך. וגם - הצחוק הגדול של היום, ומתכון ל"מרק עוף" בית. וגם מתכון אסור, אבל כל כך טעים שמותר להתגעגע.

                                                       

 מתוך הבלוג notyourmommaskitchen.wordpress.com
(אני קוראת מתכונים כמו שאני קוראת מדע בדיוני. אני מגיעה לסוף וחושבת... טוב. זה לא הולך לקרות (בעולם האמיתי)".

                     BUT I CAN MAKE IT BETTER!

("אבל אעשה משהו יותר טוב!"החזון של הבלוג הזה)

נפלתי על התמונה הזו הבוקר, לחלוטין במקרה, ופרצתי בצחוק.  נהגתי להגיד את זה כשהייתי צעירה,חטובה ומאוהבת בספרי בישול... אבל הבעיה העיקרית שלי היתה  קלוריות.  היום, כשרוב זמני הפנוי מוקדש ל"גיור" של מתכונים טעימים למתכונים מחייכים וטעימים לא פחות... זה כמעט הפך לפזמון חיי.

בשלן "מחייך" הופך לסוג של גאון מתוסכל. ומחולל  ניסים. וגאה ומורווח עד אין סוף.

למה מתוסכל? אם כבר התחלתם, לא צריך להסביר.  90% מהדברים ש"עושים את האוכל טעים" מחוץ לתחום, לפחות בתקופת הניקוי הראשונית. פעם כשלא ידעתי מה לבשל, או סתם רציתי החזר השקעה בטוח,  חזרתי למתכון הצלי האהוב עליי:

צלי הבקר המנצח שאף פעם לא מאכזב. המתכון האבוד - והבריא-  שלא הולך לקרות בעולם המטבח האמיתי בעתיד הנראה לעין.  (הוא עשיר גם באמינים, גם בסליצילאים, וגם בגלוטמטים טבעיים... טעים להפליא, אמרתי)

רכיבים:
  ראש שום (או יותר, לפי הטעם האישי)
שמן זית
פפריקות: פפריקה מתוקה, חריפה, ומעושנת - כ2 כפיות סה''כ
קינמון- 1/3 כפית
כמון - 1/2 כפית. אני שמה 2 כפיות שלמות ולא חצי, אבל אני מתה על כמון. שחקו והחליטו לבד.
כמה פרוסות של פלפל חריף, גם עניין של טעם אישי. כשיש לי פפריקה חריפה טובה אני בד'כ מוותרת על הפלפל.
בצל לבן חריף פרוס-(זה שמוציא דמעות בקילוף) 1 ק''ג
צלי בקר לבישול ארוך-  בערך 2 ק''ג.  אני אוהבת 2 נתחים של "מספר 6" או מספר 8.. גם 5 בסדר.
750 מ''ל יין אדום חזק עם אישיות. אני לא נכנסת לוויכוח אם מותר או לא להשתמש ביין לא הכי משובח לבישולים.  אישי הצבר פעם בצעירותו רצה להרשים איזושהי צרפתייה, ומאז נהיה סנוב של יינות. בשביל לפנק אותו השתמשתי במרלו מייקב טורא ...  בימי הולדת (אבל  קצרתי מחמאות גם עם יין שנקנה כמבצע קופה של הסופר ב25 ש''ח)
2-3  ראשי שומר.
קופסת עגבניות מקולפות גדולה, או קילו אגבניות חצויות.

אופציונאלי- חופן (או 5) פטריות יער
תפוחי אדמה חתוכים וקלופים להכניס לסלו קוקר

בשמן זית מטגנים קלות הרבה שיני שום, כמון, פפריקה מתוקה וחריפה, קצת קינמון ופרוסה דקה או שתיים של פלפל חריף. כשהריח משגע, (זה קורה כשליש שנייה לפני שהכול הופך גרגירים חרוכים ומסריחים שחייבים להעיף לפח),  זורקים בפנים כקילו של בצל פרוס. מטגנים בערך 10 דקות, מעברירים לסיר בישול איטי. ממליחים מפלפלים במידה.

בסיר הראשון מטגנים מכל צדדים צלי בקר "לבישול איטי". המהדרין משרים את הבשר ביין קודם, ומעסים אותו קודם באותם תבלינים שטינגו.  אחרי שהבשר השחים מכל צדדיו מוסיפים גם אותו לסלו קוקר, את המיצים וה"טעים" שנדבקו במחבת שוטפים בעזרת 2 כוסות יין  (DEGLAZE,) שגם אותו מוסיפים לסלו קוקר  עם כמה ראשי שומר חתוכים לשלושה, וקופסת עגבניות משומרות. חופן פתריות יער, עם יש בבית. מכסים, ועושים משהו אחר לפחות 6 שעות עד שמגיעים האורחים וקוצרים מחמאות.

אז זהו. נגמר. המתכון הזה  אמנם לא מכיל אף אחד מחומרי השר''ץ הארורים (הסולפיטים, חומר המשמר של היין,  נעלמים לאחר 15 דקות החתחה), אבל הוא כל כך עשיר בסאליצילאטים, גלוטמאטים ואמינים (אותם חומרים שהם בריאים כשלעצמם אך גורמים תבוגות לחלקנו), שהוא בהחלט לא הולך לקרות במטבחנו בעתיד הקרוב.  אם עוד לא התחלתם את השיטה המלאה, או שכבר סיימתם את השלב הקשה, ונוכחתם שלמזלכם אתם לא מגיבים לאף אחת מלשושת הקטגוריות של המגרים הטבעיים ... אשריכם.  תלכו על זה ותחשבו עלינו תוך כדי נגיסות וזמזומי אושר.  עם תפוחי אדמה מעוכים זה בכלל תענוג.

טוב נסחפתי.

 רציתי לדבר על התחליפים המחייכים של הרכיבים האסורים השכיחים ביותר. 

החדשות הרעות:

• לא את הכל אפשר להתאים (הצלי למעלה למשל... או, הצלי),
• לרוב הטעם לא יוצא ב-ד-י-ו-ק אותו דבר,
• לא חוסכים במלח וסוכר, שגם הם לא חברים של בריאותנו.

החדשות הטובות:

• כן אפשר "לגייר" המון מתכונים, והם באמת טעימים. אורח שלא יודע, לא ירגיש שהמזון שלכם "מוגבל".
• חוסכים המון  כסף בסופר -קונים  אמנם רק מוצרים משובחים, הרבה פחות סוגים של אוכל, ואת מה שמותר הופכים לכל מיני דברים שונים. יוצא, שגם זורקים הרבה פחות.
• ככלל ככל שמוצר ארוז ומעובד, מחיר המזון -האמיתי- שבו מאמיר- על "חטיף גרנולה" ארוז, משלמים על סוכר ושיבולת שועל מחיר לקילו כאילו קניתם סטייק אנגוס טרי.
• אחרי שהשתלטתם על כמה טריקים, ש-ו-ם דבר במטבח לעולם לא נראה מפחיד. אני מלכת המדבר המטבח שאי אפשר לעמוד בפניה!
• אתם יודעים בוודאות שאתם עושים משהו טוב בשבילכם.

והכי הכי חשוב-

• אתם יכולים להינות מהאוכל. באמת. בלי לפחד מהתפרצויות זעם, בלי לפתוח את הכפתור של המכנס כשאף אחד לא מסתכל בגלל הנפיחות הפתאומית.  הילד לא יתחיל להשתולל ותוכלו להתרווח ולאכול בשקט. 

כמה החלפות פשוטות, והמתכון "הסודי" של השפים הצרפתיים לפני שהמציאו את אבקת מרק העוף (יקולל!).

אגב, לא להיסחף אחרי כל האבקות ה"אורגניות" וה"בריאות". בפוסט אחר אסביר איך כולן בעצם גורמות לייצור מוגבר של חומצה גלוטמית חופשית בגוף, ולתופעות קשות.

גבירותיי ורבותיי, הMIREPOIX: (מירפאוה)

קודם כל זה מתכון "מחוייך". המקור קורא לבצל לבן ולא לוף. מה לעשות, שדווקא בלוף ובצל ירוק אין סאליצילאטים. לכן התמונה כאן לא כל כך מייצגת.

 www.cbc.caמקור-

 

האמת? אני לא קוצצת כזה יפה, אלא זורקת את כל הירקות לתוך מעבד המזון.... ולכן אצלי זה נראה יותר ככה:


נקדים ונאמר- זה מתכון בסיס. שווה להכין אותו בכמות יחסית גדולה ולהקפיא קוביות בתבניות המחולקות של הקרחונים. אבל אם חשקה נפשכם בכמות קטנה-
שתי מנות של לוף/בצל ירות
מנה אחת של סלרי (אני אוהבת את העלים הירוקים וקצת שורש סלרי, אך גם מקלות הסלרי עובדות, אם כי פחות ריחניות כאן)
מנה של גזר. עם הגזר אפשר לשחק בין 1/2 מנה (כי בכל זאת, סאליצילאטים), למנה וחצי. אם פחות ממנה יותר נעים להוסיף על כל "כוס" של מנה כפית סוכר או סירופ מוזהב.

אז מה צריכים ?

2 לופים גדולים או כ12 בצלים ירוקים (כ3 כוסות קצוץ)
זר סלרי יפה, או שורש סלרי מקולף וחצי מהעלים שלו  (כ1.5 כוס קצוץ)
בין 3/4 כוס ל2 כוסות גזר קצוץ (אם פחות מכוס, על להוסיף סוכר או סירופ מוזהב).
שמן קנולה
מלח
** המרכיב הסודי שלא חלק מהמירפואה המקורי- 2 שיני שום או קמצוץ זעפרן)

אז מה עושים ?

מטגנים את הכל עד שממש ממש בא לכם לאכול את זה. התערובית מצטמקת, נהיית שקופה למחצה (חלקי הלוף הלבנים) ובוהקת מהשמן מכל צדדי הירקות, אם הוספתם סוכר הוא מתחיל להתקרמל, אם יש מספיק גזר הסוכר שלהם מתחיל להתקרמל. כל פעם שהשמן מתייבש מוסיפים כ2 כפות מים לתערובת (למי שבכל זאת חוסך קלוריות, אחרת תרוצו עם השמן)... לבסוף מוסיפים כ2 כפיות מלח וקמצוץ הזעפרן מושרה במים, נותנים עוד 2 דקות בסיר, טועמים ומוסיפים אם צריך מלח.

משתמשים כבסיס לציר ירקות (רק להוסיף מים), או כקוביות תיבול מוכנות. לפעמים לחלק אני מוסיפה גם שום קצוץ, ואז זה ממש הופך לקוביית "קנור" מוכנה.

כ1/2 כוס מהתערובת במי בישול של הקינואה יניבו מנה טעימה, מחייכת ופשוטה להכנה. משדרגים אותה בקצת סירופ מוזהב או רוטב סמויה, ותמיד אפשר לפזר מעל קשיו מתוק חמוץ...

בתיאבון.

לא זה לא חומוס!

לפעמים קצת נמאס מחומוס.

 

לפעמים הסנדוויץ צריך איזשהו חידוש, טוויסט כזה שפתאום יתחשק לך לאכול מתוך כיף בפה ולא רק כי היה צלצול.

אם נוסיף לכך שלמי שבלוטת התריס שלו רגישה, ועוד יותר במקרה של מחלה אוטו אימונית, מומלץ להגביל את כמות החומוס הנצרכת, הממרח שלהלן נראה עוד יותר אטרקטיבי.

 

תשחקו עם כמות מלח הלימון ופלפל החריף (פלפל חריך מכיל אמנם סאליצילאטים, אך גם קפסאיסין, שהוא חומר שתופס את הרצפטורים של הסאליצילאטים בגוף. ההסבר המדעי והארוך כאן, אם די לומר שאפשר לצרוך מאכל חריף מאוד עד פעם  בשבוע לאחר השלב הראשון של הניקוי, ולראות את התוצאות.

 

מלח לימון בכמויות גדולות גורם לשחרור גלוטמאטים בגוף, ועל כן מומלץ לא להגזים. לימון עשיר מאוד גם בסאליצילאטים גם באמינים, חכו עוד קצת.

 

הממרה כאן מעולה בסנדוויץ (עם לחם נטול חומרים משמרים), נטול גלוטן וסוכר, טבעוני, טעים ומתאים גם כ"דיפ" לטבילת סלרי, חסה קריספית, קרקרים מחייכים, ועוד ועוד...

 

הוא מזכיר קצת את הREFRIED BEANS המקסיקאני, ואפשר לרפד בו טורטייה חמה, להוסיף חסה ורצועות עוף על הגריל, קצת כמויונז ביתי  אן רוטב שום חריף , רצועות גזר ומלפפון דקות (סאליצילאטים) נבטים סיניים, טבעות לוף גדול מטוגנות ומומלחות, ולהרגיש טקס-מקס אמיתי.  על טקילה אני לא יודעת...

 

בתאבון!

מטבל שעועית לבנה או אדומה

 

 

• 2 כפות שמן קנולה או חמניות
• 1-2 בצל ירוק, קצוץ דק
• 4 שיני שום, טחונים
• 1 צלע סלרי, קצוץ
• 1 קמצוץ מלח
• 1 קופסת שעועית לבנה או אדומה (ל-א פול) במים, או כוס וחצי שעועית מבושלת בהרבה מים עם קצת מלח וקצת סודה לשתיה
• 1 כף סירופ מייפל או סוכר חום
• שפריץ של טבסקו או קורט פלפל חריף מאוד לפי הטעם
• חומצת לימון 1/4 כפית

במחבת קטנה, לחמם את השמן, את הסלרי ואת הבצל והשום במשך 4-5 דקות, עד שהם רכים. 

להוסיף את המלח והטבסקו לבשל עוד דקה, להוסיף את השעועית ולחמם אותו.

 

מוסיף את סירופ מייפל וחומצת לימון ומסירים מהאש. שימוש במועך תפוחי אדמה, מועך את השעועית היטב, או פירה במעבד מזון או בבלנדר. מגניב ומגיש עם צ'יפס טורטייה, קרקרים או ירקות "מחייך". אם אתה אוהב, במקרר ולאכול למחרת זה אפילו יותר טוב ככה. עושה על 2 כוסות.

גלידת וניל ומייפל, וסירופ מוזהב

אני עומדת לגמרי מאחורי השם "טעם של חיוך".

 

לא רק שהאוכל טעים, אלא שהשלווה הנפשית והריפוי הניסי כביכול מכל הצרות שגורמים הכימיקאלים משרה חיוך אמיתי על כל חיינו.

 

ועדיין. בחודש הראשון בכיתי כמעט כל יום, מרוב קושי ללמוד את האוכל החדש הזה...

 

אז הנה שני מתכונים מנחמים במיוחד, כאלו שמעצם קיומם אפשר להבין שהגזרה לא נוראה כל כך, להיפך.  המתכון כה פשוע שלא צריך לא מכונת גלידה ולא בלנדר חזק במיוחד, אם כי זה בוודאי עוזר.

 

 

גלידת וניל טבעונית, ללא גלוטן, ללא לקטוז, ללא כל דבר רע (מלבד הסוכר שבסירופ הזהב אם בחרתם להשתמש בו).

 

מספר מנות:4

 

מרכיבים :

1 כוס אגוזי קשיו (לא קלוי)  מושרים במים לשעה (אלא אם כן יש לכם בלנדר עוצמתי במיוחד, כמו זה שהזמנתי אחרי הרבה התלבטויות)
 2 כוסות מים (או השלמה לנפח של 3 כוסות מים וקשיו יחד אם השריתם קודם)
 ¼ כוס סירופ מייפל (הכי כהה הכי טוב) או סירופ מוזהב, או מיקס של שניהם לכדי רבע כוס.

1 כף תמצית וניל

 קמצוץ מלח ים

 

הוראות :

 

.לערבב את הכל